אנבידיה הכריזה אתמול (ב') כי היא מרחיבה באופן משמעותי את פלטפורמת ה-AI שלה לחיזוי מהיר של מזג האוויר, Earth-2. מדובר בחבילה של מודלים, ספריות ומסגרות קוד פתוח שמביאות את הבינה המלאכותית לתחום. גם השירות המטאורולוגי הישראלי ישתמש בהם. החבילה החדשה שהוצגה מכילה שלושה מודלים. Earth-2 Medium Range הוא מודל שמאפשר חיזוי מזג אוויר מדויק לטווח בינוני של עד 15 ימים, והוא פועל על סמך נתונים מיותר מ-70 משתנים, בהם טמפרטורה, לחץ אוויר, רוח ולחות. המודל Earth-2 Nowcasting משתמש ב-GenAI כדי להמיר תחזיות בקנה מידה ארצי על מנת לחזות סופות מקומיות ומצבי מזג אוויר מסוכנים, ולהגיש את הנתונים ברזולוציה של קילומטר בודד, ולטווח של אפס עד שש שעות קדימה. כל הנתונים מופקים תוך מספר דקות בלבד. המודל השלישי שהציגה החברה בכנס השנתי של האגודה האמריקנית למטאורולוגיה הוא Earth-2 Global Data Assimilation, שמייצר תנאים ראשוניים לחיזוי מזג האוויר – תמונת מצב עדכנית של האטמוספירה, שכוללת טמפרטורה, מהירות רוח, לחות ולחץ אוויר, באלפי נקודות ברחבי העולם. הוא מסוגל לספק את הנתונים הללו תוך כמה שניות בלבד במקום שעות כפי שהיה נהוג בעבר, עת החיזוי היה מבוסס על מחשבי על. מדובר, כאמור, בתוספות חדשות, שמצטרפות לתכונות שמציעה פלטפורמת Earth-2 כבר כיום. בעוד ששני המודלים הראשונים כבר זמינים, מודל תמונת המצב של האטמוספירה יהיה זמין רק בהמשך השנה. השירות המטאורולוגי הישראלי, שכבר משתמש במודל הקיים CorrDiff, כדי לאפשר חיזוי מקומי במהירות גבוהה, הוא מאלה שיאמצו את Earth-2 Nowcasting. "מודלי Earth-2 של אנבידיה מקצרים עבורנו בכ-90% את זמני החישוב ברזולוציה של 2.5 ק"מ, בהשוואה להרצת מודל חיזוי מזג אוויר מספרי קלאסי, שאינו מבוסס על AI, על גבי אשכול של מעבדים מסורתיים", אמר ד"ר עמיר גבעתי, מנהל השירות.

רחם, עוף דורס ממשפחת הנשרים המצוי בסכנת הכחדה עולמית וישראלית, שוחרר לטבע בשמורת הטבע חי-בר כרמל ביום ו' שעבר. השחרור המרגש התבצע לאחר שיקום מורכב של העוף שבסכנת הכחדה, שכלל השתלת פרוטזה חדשנית. הרחם – שהוא בעצם נקבה שבקעה ב-2019 – נמצא בחודש יוני ברמת הגולן לאחר שצייד לא חוקי לכד את רגלו במלכודת. הפגיעה הייתה קשה, וצוות בית החולים לחיות בר בספארי רמת גן קבע שלא ניתן להציל את הרגל. האפשרויות שעמדו בפני הצוות היו קשות: אי אפשר לשחרר לטבע עוף דורס עם רגל אחת, ומצד שני גם בלתי אפשרי להחזיק אותו בשבייה מסיבות רפואיות. לכן, הוחלט על תהליך חלוצי של הרכבת פרוטזה במקום הרגל הפגועה, כדי לאפשר לרחם לשוב לטבע. "מקרה מיוחד שבו הותאמה טכנולוגיה מעולם רפואת האדם לחיות בר" בפריצת דרך רפואית, החל צוות רב-תחומי, שכלל וטרינרים, אורתופדים ואנשי תכנון פרוטזות, בתהליך שיקום שהתמקד בטכנולוגיה. השלב הראשון כלל השתלה של תותב לתוך העצם, והשלב השני היה התאמת פרוטזה חיצונית. רוני גבאי-חן, מעצבת רפואית, תכננה את המשתל הפנימי בצורת צלב, שהיווה את הבסיס היציב לפרוטזה. התכנון בוצע לאחר ניתוח של ה-CT ובניית מודל תלת-ממדי מדויק בהתאמה למקרה. המשתל הודפס מטיטניום על ידי חברת טוביה שרון באמצעות הדפסת תלת-ממד. החלק החיצוני של הפרוטזה, העשוי מקרבון, נוצר בסיוע חברת קומפרטס. ד"ר מתן אור, מומחה לאורתופדיה וטרינרית, ציין: "זהו, ככל הידוע לי, המקרה הראשון של השתלת פרוטזה ברגל רחם שחוזר לטבע – ציון דרך שפותח אפשרויות לטיפול דומה בעתיד". גם מנהל בית החולים בספארי, פרופ' דודו אשחר, הדגיש כי רוב חיות הבר נפגעות מפעילות אנושית ישירה או עקיפה, ו"יפה לראות כיצד אנשים טובים רבים מתכנסים יחד כדי לנסות לעזור ככל הניתן". אוהד הצופה, אקולוג העופות ברשות הטבע והגנים, מנטר את פעילותה של הרחם באמצעות משדר GPS שהותקן על גבה, והביע תקווה כי היא תצליח לשרוד. לדבריו, "אוכלוסיית הרחמים מונה כיום בישראל כ-65 זוגות, הודות לעבודות שימור והגנה מאומצות".

סייבר ברחוב דאונינג: סין פרצה לטלפונים הניידים של בכירים בממשלות בריטניה משך שנים – כך חשף אתמול (ב') הטלגרף. מבצע הריגול ארוך הטווח פגע בבכירים בממשלה וחשף את התקשורת הפרטית שלהם בפני בייג'ינג. לפי המדווח, האקרים בחסות סין, מקבוצת טייפון מלח (Salt Typhoon), תקפו והצליחו לפרוץ את הטלפונים של כמה מהעוזרים הקרובים ביותר של ראשי הממשלה בוריס ג'ונסון, ליז טראס ורישי סונאק, בין 2021 ל-2024. לא ברור אם הפריצה כללה גם את הטלפונים הניידים של ראשי הממשלה עצמם, אך מקור אחד, המעורה בפרטים, אמר לטלגרף כי "הפריצה הגיעה ישר ללב של דאונינג סטריט". לא ידוע בדיוק איזה מידע השיגו ההאקרים הסינים מהטלפונים של הצוותים בדאונינג סטריט. אף שיש מי שציין שרמת הגנת הסייבר בבריטניה גבוהה יותר ממדינות מערב אחרות, בכיר אמריקני אמר לטלגרף שהפריצה הגלובלית הייתה "אולי חלק מאחד הקמפיינים המוצלחים ביותר בתולדות הריגול". מומחים ציינו שגם אם ההאקרים שלוחי סין לא הצליחו להאזין לשיחות, לא ניתן לשלול שהם השיגו גישה למטא-דאטה – נתוני-על, שחשפו עם מי היו הבכירים בקשר ובאיזו תדירות, כמו גם נתוני מיקום גיאוגרפי. בריטניה ניסתה למזער את היקף הפגיעה מטייפון מלח ואישרה, באזכור מעורפל, כי "היה אשכול פעילות ריגול סיני" בממלכה. לפי מקורות במודיעין של ארצות הברית, מבצע הריגול הסיני ממשיך להתנהל – מה שמעלה את האפשרות שגם ראש הממשלה הנוכחי, קיר סטארמר, וצוותו הבכיר היוו יעד למתקפה. ה-MI5 – סוכנות המודיעין הבריטית המקבילה ל-FBI בארצות הברית ולשב"כ בישראל – פרסמה "התרעת ריגול" לפרלמנט בנובמבר, בדבר האיום מצד סין. "ממשלת הלייבור מסכנת את הביטחון הלאומי" סטארמר יוצא השבוע לסין, כדי להדק את קשרי הסחר וההשקעות עם בייג'ינג. הביקור האחרון של ראש ממשלת בריטניה בסין היה של תרזה מיי, ב-2018. ממשלת הלייבור הואשמה שהיא מסכנת את הביטחון הלאומי של בריטניה בכך שהיא נוקטת ביד רכה מדי כלפי פעילות עוינת סינית, על חשבון השאיפה להשיג הסכמי סחר עם הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. "סטארמר מציב את הסכמי הסחר עם סין בעדיפות אל מול הביטחון הלאומי", ציינו משקיפים בממלכה אתמול. ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר. צילום: ShutterStock הביקור נערך ברקע החלטת ממשלת הלייבור לאשר תוכניות להקים שגרירות סינית ענקית בלונדון. הטלגרף הוא שבשבוע שעבר חשף גם את התוכנית לבנות חדר תת קרקעי, סודי, בשגרירות סין – מה שעורר סערה בבריטניה, בשל הקירבה של השגרירות לכבלי תקשורת רגישים במדינה. בריטניה אף ספגה ביקורת מארצות הברית ושותפותיה המודיעיניות, שרצו להבטיח שהכבלים לא מעבירים מידע רגיש. סטארמר צפוי לאשר את התוכניות. דובר הממשלה מסר כי "על אף החששות הביטחוניים, ביטחון לאומי הוא חובתנו הראשונה, והמומחים הממשלתיים בתחום היו מעורבים בתהליך אישורי התוכניות לאורך כל הדרך". בקורבנות: גם חברת פרלמנט מממשלת הצללים כיום שולטת, כאמור, מפלגת הלייבור בבריטניה, אולם בעת קמפיין הסייבר הסיני המדובר, המדינה הייתה בשליטת המפלגה השמרנית. אחת מקורבנות הקמפיין הייתה חברת הפרלמנט אליסיה קירנס, ששימשה באותה התקופה השרה לביטחון לאומי בממשלת הצללים של הלייבור. במסגרת אותו מסע ריגול, שני גברים הואשמו בהעברת מודיעין רגיש מהפרלמנט לממשלת סין. קירנס אמרה אז: "כמה עוד ראיות צריכה הממשלה לפני שתפסיק את התחנפותה ותעמוד זקופה כמו מדינה גדולה ותגן עלינו? המפלגה השמרנית מתגמלת מעשים עוינים נגד מדינתנו". מסע הריגול עולמי של בייג'ינג כוון לחמשת חברות הברית המערבית Five Eyes – ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, קנדה וניו זילנד. הוא החל לפחות ב-2021, אך סוכנויות המודיעין גילו אותו רק ב-2024. או אז האמריקנים חשפו שבייג'ינג השיגה גישה לחברות תקשורת ברחבי העולם, וכך השיגה גישה לנתוני טלפוניה של מיליוני אנשים. אן נויברגר, אז סגנית היועצת לביטחון לאומי של ארצות הברית, אמרה כי "להאקרים הייתה גם היכולת להקליט שיחות טלפון כרצונם". סין, כמו תמיד, דחתה את הטענות כ-"חסרות בסיס וראיות". בשנה שעברה, ה-FBI הזהיר כי "שחקני איומים בסייבר הפועלים בחסות סין מכוונים לרשתות גלובליות, כולל רשתות תקשורת, תשתיות ממשלתיות וצבאות. הנתונים הגנובים עלולים לספק לשירותי המודיעין הסיניים את היכולת לזהות ולעקוב אחרי התקשורת והתנועות של מטרותיהם ברחבי העולם. לעתים קרובות הם שומרים על גישה מתמשכת וארוכת טווח לרשתות – מה שמעלה את האפשרות שהפעילות נמשכת". סוכנויות מודיעין מארצות הברית אישרו כי האקרים סינים כיוונו בעבר לנשיא, דונלד טראמפ, סגנו, ג'יי.די. ואנס, וקמלה האריס, המועמדת הדמוקרטית לנשיאות ב-2024.

מאגר מידע עצום של אישורים, המכיל 149.4 מיליון רישומי כניסה, כתובות וסיסמאות, נחשף במאגר ענן לא מוגן ולא מוצפן. את המקרה חשף ג'רמיה פאולר, חוקר אבטחת מידע. החוקר גילה אוסף רחב של חשבונות גנובים מפלטפורמות פופולריות, ביניהן: אינסטגרם (Instagram), ג'ימייל (Gmail), פייסבוק (Facebook) וכן נתונים ממערכות ממשל. 149M Logins and Passwords Exposed Online Including Financial Accounts, Instagram, Facebook, Roblox, Dating Sites, OnlyFans and More. Read my full report here: https://t.co/6DyScMEGCb — Jeremiah Fowler Security Researcher (@yoda69) January 23, 2026 המאגר הגולמי כלל 96 ג'יגה בייט של נתונים ואישורים, כולם נגישים לציבור, בלא הגנת סיסמה או הצפנה. המאגר סיווג אלפי קבצים המכילים אימיילים, שמות משתמש, סיסמאות וכתובות כניסה ישירות – וזה כשלעצמו סיפק לתוקפים את כל מה שנדרש להשקת קמפיינים אוטומטיים של מילוי אישורים. מומחים ציינו כי "הפריצה מייצגת אוסף חסר תקדים של נוזקות גניבת מידע, שקוצרות אישורים בפלטפורמות בידור, פיננסיות ומרשתות חברתיות". כך, נקצרו פרטי 48 מיליון חשבונות ג'ימייל, 4 מיליון חשבונות יאהו (Yahoo), כמו גם 17 מיליון חשבונות פייסבוק, 6.5 מיליון חשבונות אינסטגרם, 3.4 מיליון חשבונות נטפליקס (Netflix), עוד 780,000 חשבונות טיקטוק (TikTok), ומאה אלף חשבונות OnlyFans. "עלול להוות דאגה קריטית לביטחון הלאומי של אותן מדינות" אנליסט אבטחה ציין כי המאגר שדלף כלל אישורים הקשורים לדומיינים ממשלתיים של כמה מדינות, "מצב אשר עלול להוות דאגה קריטית לביטחון הלאומי של אותן מדינות, בשל החשש שפריצת חשבונות ממשל עלולה לאפשר פישינג ממוקד, חדירה לרשת או התקפות התחזות נגד תשתיות ממשלתיות". ניתן היה לערוך חיפוש במאגר הנתונים הלא מוגן, באמצעות שאילתות בסיסיות בדפדפן אינטרנט. אז לא נדרשו כל אימות או כלים מיוחדים, מה שאפשר לכל אחד לגשת למיליוני האישורים באופן מיידי. פאולר דיווח על הגילוי שלו לספקית האחסון אצלה התארח בסיס הנתונים הפרוץ, אולם הטיפול והתגובה ארכו זמן רב מדי. תחילה, ספקית האחסון הסירה מעצמה אחריות, וטענה שמדובר בחברה-בת הפועלת תחת ארגון האם. רק כעבור כמעט חודש ספקית האחסון השביתה את בסיס הנתונים האמור. במשך אותו חודש, היקף הרשומות שהודלפו עלה, מה שמרמז שייתכן כי עוד תוקפים השיגו גישה לנתונים.

יותר מ-26,000 אירועי סייבר דווחו וטופלו בשנה החולפת על ידי מערך הסייבר הלאומי. הנתון משקף עלייה של 55% בהשוואה ל-2024. שלושת המגזרים שבהם נצפו בשנה החולפת הכי הרבה ניסיונות תקיפה בסייבר הם: המגזר הפיננסי, המגזר הממשלתי ומגזר השירותים הדיגיטליים. רבים מהאירועים אותרו בזמן ונבלמו ללא נזק, בעוד אחרים הסבו נזק משמעותי לארגון עצמו, לארגונים המחוברים אליו, או למידע שבמערכות הארגון הקורבן. "אנחנו יכולים לבחור להיות מוכנים למלחמת הסייבר הראשונה" את הנתונים הציג תא"ל (מיל') יוסי כראדי, ראש מערך הסייבר הלאומי. הוא דיבר בכנס סייברטק, המתקיים היום (ג'). ראש המערך ציין כי חוק הגנת הסייבר, שתזכיר שלו פורסם לפני כמה ימים להערות הציבור, מהווה ציון דרך היסטורי: "החוק יגדיר, בראשונה, מהי הגנת סייבר לאומית בישראל. החוק יסדיר את חובותיהם של ארגונים חיוניים וספקי שירותים דיגיטליים לעמוד בסטנדרט הגנה כדי להגן על הביטחון וחיי היום-יום של הציבור. עוד ייקבעו בחוק מנגנוני דיווח, פיקוח ואכיפה על אירועי סייבר משמעותיים". לדבריו, "החוק מיישר קו עם סטנדרטים בינלאומיים ומעגן את הגנת הסייבר כאינטרס לאומי ולא כהחלטה וולונטרית של כל ארגון". תא"ל כראדי הציג את התוכנית הרב-שנתית של ישראל בנושא הסייבר הלאומי. תוכנית זו מתמקדת בשלושה צירים מרכזיים: אבטחת ענן, Cyber-AI ומוכנות לעידן הקוונטי. במקביל, ציין, "התוכנית מקדמת חיזוק של תשתיות לאומיות, יכולות גילוי ותגובה, פלטפורמות הגנה לאומיות והקמת מעבדות לאומיות בתחומי בינה מלאכותית ודיפ-פייק". כראדי הדגיש את החשיבות של שיתוף הפעולה בין הממשלה לתעשיית הסייבר הישראלית, לצד הצורך בשיתופי פעולה בין-לאומיים: "אנחנו לא יכולים לבחור מתי תפרוץ המלחמה הבאה, אבל אנחנו יכולים לבחור להיות מוכנים", ציין. "הממשלה קובעת אסטרטגיה ומובילה הגנה לאומית, אך התעשייה הישראלית עם החדשנות, הזריזות והניסיון המבצעי – היא זו שמאפשרת לישראל להיות מוכנה למלחמת הסייבר הראשונה". ראש המערך ציין כי בחודש האחרון נחתם הסכם אסטרטגי לשיתוף פעולה בתחום הסייבר עם גרמניה, והושק מרכז מצוינות לסייבר ימי עם יוון וקפריסין.

אנבידיה הודיעה אתמול (ב') כי השקיעה סכום של כשני מיליארד דולר בקור ווייב – חברה שמתמקדת באספקת שירותי דאטה סנטר לצורך אימון מודלים וגם להרצת יישומי קצה בתחום ה-AI. לפי אנבידיה, המטרה היא לסייע לחברה להוסיף לקיבולת המוצעת שלה כיום הספק נוסף של 5 גיגה-וואט עד 2030. קור ווייב הוקמה כחברת כרייה של המטבע את'ריום, לפני שעשתה את המעבר לשוק השרתים. אנבידיה כבר השקיעה בה בעבר, אם כי בסכומים קטנים בהרבה, של כמה עשרות מילוני דולרים. הפעם מדובר בעסקה סיבובית: שתי החברות יבנו ביחד מפעלי AI שיהיו מבוססים, כמובן, על המוצרים של אנבידיה. אנבידיה מפגינה במהלך הזה תמיכה חזקה בקור ווייב, כמו שעשתה בעוד כמה וכמה חברות, בעסקאות שהיא חתמה איתן בשנה האחרונה. גם בעסקה זו, החברה שבה היא השקיעה מתחייבת להחליף את ארכיטקטורת המעבדים שלה מ-Blackwell ל-Rubin, שאנבידיה הכריזה עליהם בתערוכת CES האחרונה, לשלב מערכות אחסון שמבוססות על מעבדי ה-Bluefield שלה וכדומה. מעבר לכך, כחלק מהעסקה, אנבידיה תסייע לחברה לרכוש קרקע וחשמל לבניית השטח הנדרש עבור הגדלת הקיבולת, וכן תעזור לה לשלב את כלי התוכנה שלה לטובת המכירה לעסקי ענן וארגונים. בין הלקוחות שלה מונה קור ווייב את OpenAI, מטא ומיקרוסופט. יש לציין שנכון לפרסומים האחרונים, עד לרבעון השלישי של 2025 רשמה קור ווייב התחייבויות חוב שעומדות על כ-19 מיליארד דולר. ההכנסות באותו רבעון עמדו על כ-1.4 מיליארד. בעקבות ההודעה של אנבידיה עלו מניות החברה בכ-15%.

אם שואלים היום מנהלים מה האתגר המרכזי שלהם לשנה הקרובה, רובם יפנו מיד לטכנולוגיה – בינה מלאכותית, אוטומציה, קצב השינויים ותשובות מעין אלה. אך מתחת לשיח הזה מסתתרת אמת פחות מדוברת: האתגר האמיתי של ארגונים בכניסה ל-2026 הוא לא טכנולוגי כלל, אלא ניהולי. ארגונים לא נתקעים בגלל מחסור בכלים חכמים, כי אם עקב עודף תלות בהחלטות אנושיות קטנות – כאלה שמצטברות לעומס תפעולי שכבר אי אפשר להתעלם ממנו. הדיון הציבורי על אוטומציה נוטה להתמקד ביכולות: מי אימץ, מי משתרך מאחור ואילו תהליכים כבר אפשר להעביר לבינה מלאכותית. אלא שההתמקדות הזו מפספסת את השאלה החשובה באמת: לא מה המערכות יודעות לעשות, כי אם איך הארגון בנוי סביבן. ארגון יכול להטמיע מערכות מתקדמות ועדיין להישאר איטי אם כל פעולה קטנה דורשת אישור, תיאום או בדיקה אנושית. במובן הזה, אוטומציה אינה שדרוג טכנולוגי, אלא מבחן עומק למבנה קבלת ההחלטות. צוואר הבקבוק האמיתי של ארגונים כאן נחשף צוואר הבקבוק האמיתי של ארגונים מודרניים: לא מחסור בכישרון ולא חוסר מוטיבציה, אלא הצורך המתמיד שאנשים יהיו מעורבים בכל שלב בתהליך, גם כשאין בכך ערך ממשי. עובדים הופכים למתווכים של משימות ומנהלים – למאשרים סדרתיים. זה לא נובע מניהול לקוי, אלא מהצטברות של הרגלים ארגוניים שנוצרו בעולם איטי יותר. בעולם של היום, ההרגלים הללו פשוט לא עומדים בקצב. מנהל שימשיך לדרוש אישורים של כל דבר קטן יגלה שהארגון שלו עובד קשה יותר אך מתקדם פחות. לעומת זאת, מנהל שיבין שהתפקיד הניהולי האמיתי הוא לבנות תהליכים שממשיכים לפעול גם בלעדיו יאפשר לארגון שלו לזוז בקצב שהשוק דורש כדי שהאוטומציה תממש את הפוטנציאל שלה, היא חייבת להישען על תשתית של תרבות ארגונית גמישה. החסם הגדול ביותר כאן הוא הפחד, משום שעובדים רבים רואים באוטומציה איום על רלוונטיות התפקיד שלהם. לכן, המשימה הראשונה של הארגון היא לעצב מחדש את "החוזה הפסיכולוגי": להבהיר שהמטרה אינה להחליף את האנשים, אלא לצמצם את הצורך שלהם לטפל בהחלטות חוזרות ובחוקים קבועים. אופי התפקיד האנושי משתנה כשהאוטומציה מוטמעת נכון, היא משנה מהייסוד את אופי התפקיד האנושי: במקום לעסוק בהזנת נתונים או בתיאומים טכניים, העובד הופך למנהל המערכת שמייצרת את התוצאות. זו אינה הפחתה של אחריות, אלא ריכוז שלה במקום שבו התבונה האנושית היא קריטית ביצירתיות, באמפטיה ובפתרון בעיות מורכבות. ללא שינוי חשיבה ניהולי, האוטומציה לא תועיל הרבה. צילום: Funtap, ShutterStock הטמעת AI דורשת השקעה מסיבית בהדרכת עובדים, אך לא רק ברמה הטכנית. ארגונים נדרשים לפתח מה שניתן לכנות "אוריינות אוטומציה" – היכולת לעבוד לצד מערכות חכמות באופן מושכל וביקורתי. הדרכה אפקטיבית לא מסתכמת בלימוד הכלים עצמם, אלא כוללת גם פיתוח יכולת לבחון את תוצרי המכונה, לזהות טעויות והטיות, ולהפעיל שיקול דעת אנושי במקום שבו האלגוריתם מגיע לקצה גבולו. מעבר לכך, נדרשים שינוי תפיסתי עמוק יותר והבנה מחודשת של הערך שהעובד מביא לארגון כאשר הוא משוחרר ממטלות רוטיניות ועובר לתפקיד שמתמקד בהקשר, בקבלת החלטות ובהובלת תהליכים. בלי הרבדים הללו, האוטומציה תישאר פתרון טכני שלא מצליח לייצר שינוי אמיתי. ללא השקעה בהכשרה מתמדת, הפער בין יכולות המכונה ליכולת הארגון להשתמש בהן רק ילך ויגדל, וייצור תסכול במקום יעילות. נקודת המבחן של מנהלים בשנה הקרובה בשנה הקרובה תהיה למנהלים נקודת מבחן, שנוגעת לשאלה פשוטה אך כואבת: על אילו החלטות אתם מוכנים לוותר? מנהיגות בעידן האוטומציה דורשת אומץ לוותר על השליטה המיקרו-ניהולית לטובת בניית מערכות שפועלות באופן עצמאי. מנהל שימשיך לדרוש אישורים של כל דבר קטן יגלה שהארגון שלו עובד קשה יותר אך מתקדם פחות. לעומת זאת, מנהל שיבין שהתפקיד הניהולי האמיתי הוא לבנות תהליכים שממשיכים לפעול גם בלעדיו יאפשר לארגון שלו לזוז בקצב שהשוק דורש. בסופו של דבר, האוטומציה היא לא רק טכנולוגיה – היא הזמנה לבנות ארגון אנושי יותר, חכם יותר ואמיץ יותר. נקודת המבחן שתעמוד לפתחם של המנהלים ב-2026 היא לא בחירת מערכת כזו או אחרת, וגם לא מספר הפתרונות החכמים שיש בארגון. היא נוגעת לשאלות על אילו החלטות מנהלים מוכנים לוותר, והאם הם מוכנים לבנות תהליכים שימשיכו לפעול גם בלעדיהם ויאפשרו לארגונים שלהם לזוז הרבה יותר מהר. לא מדובר בסוגייה של חדשנות או חזון, אלא של מבנה ושל אומץ ניהולי. הכותב הינו מנכ"ל אניביז (Anybiz).

אמ:לק – עיקרי הדברים  ב-2026 יציבות תשתיות ענן הפכה לשיקול המרכזי עבור מנהלי IT זמינות גבוהה אינה מספיקה ללא יכולת התאוששות מהירה באמצעות פתרון DR מאירועי קצה פריסה גיאוגרפית נכונה והפרדת שירותים הן תנאי בסיס ליציבות תכנון מוקדם קובע האם אירוע יהפוך למשבר ארגונים יציבים הם כאלה שמוכנים גם ליום שבו הכול משתבש  שנת 2026 כבר לא נתפשת כשנה של אופטימיזציה, אלא כשנה של הישרדות תשתיתית. ארגונים פועלים היום בסביבה של אי ודאות מתמשכת, תקלות, עומסי סייבר, שיבושים גיאופוליטיים, רגולציה משתנה ותלות מוחלטת במערכות דיגיטליות.  בעבר היה אפשר לשאול מי הספק הזול ביותר, היום השאלה האמיתית היא מה קורה ביום שבו משהו משתבש.  בעקבות העובדה שלאט לאט יותר ויותר אנשי מחשוב ובעלי עסקים וארגונים הבינו שבסוף העלות מסתכמת לעלות של שירותי הענן, פחות התקלות והאי יציבות.  לא במקרה יותר ויותר מנהלי IT מציבים את יציבות תשתיות הענן בראש סדר העדיפויות.  למה זמינות כבר לא מספיקה שנים דיברו על 99.9 אחוז זמינות, כאילו זו הבטחה ליציבות. בפועל מדובר במדד טכני צר, שלא מספר את כל הסיפור. זמינות התשתיות היא חשובה, כמובן – אם התשתית למטה הכל למטה – אבל בנוסף חשובות גם התקשורת הפנימית, יציבות מערכות ההפעלה, חומת האש, ועוד. שרת יכול להיות זמין ועדיין להיות נקודת כשל; מערכת יכולה לפעול ועדיין להיות פגיעה לעומסים, מתקפות או תקלות רשת.  יציבות אמיתית נמדדת בשאלות אחרות לגמרי: מה קורה בעומס חריג  איך המערכת מתאוששת מתקלה  האם יש חלופות פעילות  וכמה זמן לוקח לחזור לשגרה המרכיבים שמגדירים יציבות תשתית ענן ב-2026  יציבות איננה רכיב אחד, אלא שילוב של כמה שכבות שעובדות יחד.  פריסה גיאוגרפית אמיתית – תשתית שמבוססת על חוות שרתים במספר אזורים, מאפשרת המשכיות גם באירועים אזוריים.  הפרדה בין שירותים – שרתים, גיבויים, רשתות ואבטחה צריכים לפעול כמערכות עצמאיות ולא כתלות אחת גדולה. יכולת התאוששות מתוכננת – לא מספיק שיהיה גיבוי. חייב להיות תהליך מסודר של התאוששות מאסון, בדיקות ותרגולים.  טעויות נפוצות שארגונים עדיין עושים למרות המודעות, עדיין אותן טעויות חוזרות על עצמן – בחירה בספק ענן רק לפי מחיר. הנחה שענן ציבורי גדול בהכרח יציב יותר. היעדר תרגול של תרחישי כשל. ריכוז כל השירותים על אותה תשתית.  בימי שגרה זה לא מורגש. ביום של תקלה זה ההבדל בין אירוע מנוהל למשבר.  איך מנהלי IT צריכים לחשוב אחרת ב-2026  במקום לשאול איזה שרת הכי חזק, צריך לשאול:  כמה מהר אפשר להגדיל או לצמצם משאבים  האם יש שליטה מלאה בתשתית  מי נותן מענה אנושי בזמן אמת  ואיך נראית רשת פנימית תחת עומס  תשתית שרתים יציבה בענן היא כזו שמאפשרת גמישות מיידית בלי להקריב שליטה.  יציבות גם מול איומים ולא רק תקלות  אי ודאות ב-2026 איננה רק תפעולית – מתקפות סייבר, עומסי תעבורה וניסיונות השבתה הם חלק מהשגרה. לכן יציבות תשתיתית כוללת גם שכבת הגנה חכמה שיודעת להתמודד עם תרחישים חריגים בלי לפגוע בזמינות.  לסיכום – ענן הוא כבר מזמן לא כלי טכנולוגי, אלא תשתית קריטית לפעילות עסקית. ב-2026 יציבות היא לא פיצ'ר אלא אסטרטגיה. ארגונים שישקיעו היום בבניית תשתית ענן יציבה יגלו שביום של אי ודאות הם לא מגיבים לפגיעה אלא ממשיכים לעבוד.