עובדי חברת הסייבר טנאבל (Tenable) השתתפו ביום התנדבות במיזם חזית הבית שבעמק חפר – המסייע למשפחות שנפגעו במלחמה לאבזר את בתיהן ולבנות מחדש את שגרת חייהן. שנה אחרי סיומה הרשמי של המלחמה, אלפי משפחות עדיין זקוקות לסיוע בריהוט ואבזור בתיהן. במסגרת הפעילות השתתפו עובדי מרכז הפיתוח והמטה הישראלי של ענקית הסייבר האמריקנית בסדנאות נגרות, טקסטיל וחממה, והכינו פריטים ואביזרים עבור בתיהן של משפחות שנפגעו במלחמה. מיזם "חזית הבית" הוקם בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, במטרה לסייע למשפחות שנעקרו מבתיהן ולנפגעי המלחמה להשיב לעצמם את תחושת הביטחון, היציבות והשייכות באמצעות ריהוט ואבזור סביבת המגורים. המיזם פועל מתוך תפישה שלפיה בית אינו רק מבנה פיזי, אלא מרחב המעניק ביטחון ובסיס משמעותי לתהליך השיקום האישי והמשפחתי. התנדבו במיזם לציוד הבית למשפחות שנפגעו במלחמה. עובדי טנאבל ישראל. צילום: דרור סיתהכל אלפי משפחות נוספות עדיין ממתינות לסיוע בריהוט ובאבזור בתיהן עד כה סייע המיזם ליותר מ-4,300 משפחות ברחבי הארץ, אולם אלפי משפחות נוספות עדיין ממתינות לסיוע בריהוט ובאבזור בתיהן.  בלב פעילות המיזם עומד האנגר בשטח של כ-2,000 מ"ר בעמק חפר, הפועל כמעין חנות חינמית לריהוט ולאבזור הבית. במקום פועלות כ-20 מחלקות הכוללות ריהוט, כלי בית, תאורה, טקסטיל, אמנות, פריטי ילדים וצמחי בית, לצד נגרייה וסדנאות לשיפוץ ולמיחדוש רהיטים. המשפחות שמגיעות למקום יכולות לבחור בעצמן את הפריטים המתאימים לביתן, בליווי צוות המתנדבים. במיזם פועלים יותר מ-260 מתנדבים ומתנדבות. במהלך יום ההתנדבות נחשפו עובדי טנאבל לפעילות המיזם ולסיפוריהן של המשפחות המתמודדות עם השלכות המלחמה. בהדרכת צוות חזית הבית הם לקחו חלק בעבודה מעשית בסדנאות השונות, כחלק מהמאמץ המתמשך לסייע למשפחות ליצור מחדש סביבת מגורים ביתית ונעימה.  ולאד קורסונסקי, מנהל טנאבל ישראל וה-CTO של טנאבל העולמית: "אנחנו רגילים לעבוד יחד על אתגרים טכנולוגיים מורכבים, אבל ביום הזה התגייסנו כצוות למען מטרה מסוג אחר. המפגש עם חזית הבית המחיש לנו עד כמה תהליך השיקום של המשפחות עדיין נמשך, וכמה משמעות יכולה להיות גם לעזרה מעשית ופשוטה. אנחנו גאים בעובדים שלנו על ההתגייסות ושמחים לקחת חלק במאמץ שמסייע למשפחות לבנות מחדש את ביתן ואת שגרת חייהן". עידו רובינזון, מנהל מיזם "חזית הבית": "כשמשפחה מאבדת את הבית שלה, היא מאבדת הרבה יותר מרהיטים וחפצים. הבית הוא המקום שבו אנחנו מרגישים בטוחים, ולכן שיקום של בית הוא גם שיקום של נפש. בשלוש השנים האחרונות סייענו ליותר מ-4,300 משפחות, אבל יש עדיין אלפי משפחות שזקוקות לעזרתנו. ההתגייסות של עובדי טנאבל היא בדיוק הרעיון שעומד מאחורי 'עם שלם עושה בית'. כשאנשים וחברות נרתמים יחד, אפשר לעזור לעוד משפחה לחזור ולהרגיש בבית".

אוהד יאסין נכנס השבוע לתפקידו כמנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, שאליו הוא מונה בספטמבר. הוא מחליף את מיכל ברוורמן בלומנשטיק, שפרשה אחרי 13 שנים במיקרוסופט, מהן 6.5 שנים בתפקיד. יאסין משמש גם כסגן נשיא תאגידי במיקרוסופט ואחראי על תחום העננים הריבוניים הבינלאומיים בענקית מרדמונד. בתפקיד זה הוא אחראי על עיצוב האסטרטגיה הגלובלית של Azure בתחום ועל פעילות ענני השותפים הלאומיים ופעילות הענן הפרטי, ומוביל צוותים ברחבי העולם העובדים עם לקוחות במטרה לחזק את ריבונותם הדיגיטלית. הוא כתב בפוסט בלינקדאין עם כניסתו לתפקיד החדש כי "התעשייה שלנו משתנה בקצב חסר תקדים, ואני מאמין שיש לנו תפקיד מרגש וחשוב בעיצוב העתיד – בתחומי הבינה המלאכותית, אבטחת הסייבר ועוד". עוד הוא כתב כי "אני נזכר במה שאנחנו יכולים לבנות יחד, עד כמה מהר אנחנו מסוגלים להסתגל לשינויים ועד כמה העבודה שלנו משפיעה מדי יום על העולם כולו. הלקוחות שלנו סומכים עלינו שנסייע להם להשיג יותר, והאמון הזה הוא שנותן לנו את הדלק להמשיך ולעשות בדיוק את זה". לדבריו, "צפויים דברים נהדרים למרכז הפיתוח בישראל בשנים הקרובות". המינוי – אחרי מעל עשור של עשייה במיקרוסופט יאסין הצטרף למיקרוסופט ב-2014, ומאז היה שותף לצמיחתו ולהתרחבותו של מרכז המחקר והפיתוח בישראל. במהלך שנותיו בחברה הקים והצמיח קבוצות מוצר ופעילויות חדשות בתחומי הענן, הבינה המלאכותית, התוכנה והחומרה, שהשתלבו בפעילותה הגלובלית של מיקרוסופט. לפני הצטרפותו למיקרוסופט עבד יאסין במשך כעשור בסאפ. קודם לכן הוא עבד במשך כחמש שנים בחברות סטארט-אפ ישראליות. ניסיונו משלב עשייה יזמית עם הובלת צוותים ופעילויות בחברות טכנולוגיה גלובליות. מיקרוסופט ישראל – שהינה חברה אחרת ממיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח – עוברת טלטלה ניהולית בחודשים האחרונים: לפני כחודשיים נכנס נתי אמסטרדם לתפקידו כמנכ"ל. הוא החליף את אלון חיימוביץ', שנאלץ לפרוש מתפקידו עקב בדיקה שערך המטה העולמי של החברה בעניין שימוש ביישומי ענן של מיקרוסופט שכללו, לדבריה, מעקב אחר שיחות של פלסטינים בעזה. אמסטרדם הגיע למיקרוסופט מאנבידיה, שם הוא שימש כמנהל הפעילות שלה בישראל.

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הודיע היום (ה') על התפטרותו מהתפקיד, לאחר 33 שנים. מועצת המנהלים של החברה דנה היום בהדחתו של הואנג בעקבות הרומן שלו עם מי שנחשדה כמרגלת סינית, ושלל הגילויים בנושא מהימים האחרונים – אולם הוא החליט להתפטר בעצמו, לפני קבלת החלטה. ההתפטרות נכנסה לתוקף באופן מיידי, ומי שתמלא את מקומו באופן זמני היא קולט קרס, סמנכ"לית הכספים וסגנית נשיא החברה ב-13 השנים האחרונות. בנוסף, הארווי ג'ונס מונה ליו"ר הראשון אי פעם של מועצת המנהלים של אנבידיה. הואנג לא מסר דברים כלשהם בהודעה על התפטרותו. קרס אמרה כי "אני מחויבת להמשיך לבנות את החברה על הבסיס היוצא מן הכלל שהואנג שם ב-33 השנים האחרונות". לדבריה, "נמשיך בעבודה שהפכה את אנבידיה למובילה במחשוב מתקדם וב-AI, על מנת למצוא את ההזדמנויות העומדות בפנינו לפועל". בעקבות ההודעה של הואנג, מניית אנבידיה בנאסד"ק צללה ב-10%, אולם לאחר מכן הירידות התמתנו, וכעת (18:00) היא יורדת בכ-5%. הרקע להתפטרות הפרשה שהובילה להתפטרות החלה בפרסום של הניו יורק טיימס מסוף החודש שעבר, שלפיו היו למנכ"ל אנבידיה "יחסים קרובים" עם אליס הואנג (אין קשר משפחתי), שהמודיעין האמריקני חושד שהיא מרגלת סינית. ביום א' האחרון הודה הואנג בקיום רומן והתנצל על היותו לא נאמן לאשתו. עם זאת, הוא לא ציין עם מי היה לו רומן. באותו היום החלה מועצת המנהלים של אנבידיה בחקירת הפרשה. ביום ב' אישר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שה-FBI חוקר את הפרשה. הוא העניק גיבוי למנכ"ל אנבידיה, שלה קשרים רבים והדוקים עם הממשל האמריקני. באותו היום, השלטון בבייג'ינג הכחיש כל קשר לפרשה, כולל את החשד לריגול. אתמול דווח בוול סטריט ג'ורנל וברויטרס שדירקטוריון אנבידיה יכנס היום דיון שיעסוק באפשרות הדחת הואנג מתפקיד מנכ"ל אנבידיה. הדיון אמנם התכנס היום, והואנג הודיע על ההתפטרות במהלכו. השבוע אף דיווח הניו יורק טיימס על רומן נוסף של הואנג, הפעם עם כפופה לו – קימברלי פאוול, סגנית נשיא אנבידיה לתחום הבריאות. פרטים נוספים על השתלשלות הפרשה נמצאים בידיעה שפרסמנו היום. מעט מאוד שבחים ההודעה של אנבידיה על התפטרותו של הואנג לא כוללת התייחסות כלשהי למה שהביא להתפטרותו, ובניגוד להודעות במקרים דומים, מקמצת בסופרלטיבים על המנכ"ל המתפטר. כל מה שכתוב בה בהקשר זה הוא ש-"התרומה של ג'נסן לאנבידיה היא עמוקה", ושהדירקטוריון מודה לו על "תרומותיו שלא יסולאו בפז לחברה ולתעשייה". השלכות כספיות על אנבידיה לפרשה יש בשפעות כלכליות ניכרות על אנבידיה: החברה, שלפני כמה חודשים עקפה את הרף של חמישה טריליון דולר בשווי שוק, איבדה סכומים ניכרים מאז התפוצצות הפרשה. נכון למועד כתיבת שורות אלה, בשעה 18:00, רק היום, מאז פתיחת המסחר, היא איבדה יותר מארבעה מיליארד דולר. השווי של אנבידיה (שוב, נכון לכתיבת שורות אלה), עומד על 3.939 טריליון דולר. החברה מדורגת במקום השני ברשימת החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בעולם, ונמצאת בדרך הכמעט בטוחה למקום השלישי – החברה הבאה אחריה, מיקרוסופט, שווה 3.903 טריליון דולר, שהם 36 מיליארד דולר בלבד פחות מאנבידיה. במקום הראשון ברשימה נמצאת אפל, עם שווי של כ-5.2 טריליון דולר. בהתחשב בכך, ובהשלכות המדיניות של הפרשה, מדובר באחת השערוריות הגדולות ביותר בהיסטוריה שקשורות בעזיבה של מנהלי חברות.

כ-20 בכירים מהמשק הישראלי, ובהם מנכ"לים, מנהלי טכנולוגיות ומנהלי אבטחת מידע, בילו שלושה ימים במרכז המחקר הקוונטי של יבמ בציריך שבשוויץ. את הביקור, שנקרא Follow the Qubits, הובילה קבוצת ה-IT והטכנולוגיה מלם תים, במסגרת תוכנית Israel's Quantum Fellows של Qubit-IL, איגוד הקוונטום הישראלי. במשלחת השתתפו בכירים ממגזרי הבריאות, האנרגיה, התשתיות, הפיננסים והביטחון, ובהם נציגי בזק, טבע, נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז), משרד הבריאות, רפאל, כאל, בנק ONE ZERO, הראל ביטוח ופיננסים, מכבי שירותי בריאות, לאומית שירותי בריאות, מרכז החדשנות של שירותי בריאות כללית, המרכז הרפואי איכילוב, המרכז הרפואי מאיר, לשכת המסחר והחדשנות ישראל – מדינות המפרץ ועוד. לצד הרצאות, סדנאות וסיורים בליווי בכירי המעבדה, המשתתפים ראו מקרוב את מערכת IBM Quantum System Two ואת פלטפורמת Qiskit לפיתוח בקוד פתוח. משלחת הבכירים הישראלית במרכז המחקר הקוונטי של יבמ בציריך צילום: קבוצת בכירים ישראלים מצטלמת ליד המחשב הקוונטי של יבמ בציריך חלק מהמפגש הוקדש לאיום המכונה Harvest Now, Decrypt Later: אגירת מידע מוצפן בידי גורמים עוינים, כדי לפענח אותו בעתיד בעזרת מחשוב קוונטי. מומחי יבמ הציגו כלים לניהול המעבר להגנה קוונטית (QSMO) ורכיבים קריפטוגרפיים (CBOM), שנועדו לאפשר לארגונים להגן על המידע שלהם כבר היום. במסגרת המשלחת התקיים גם פאנל ממשלתי בהובלת Qubit-IL, עם נציגי הסוכנות הלאומית לבינה מלאכותית ושל Swiss Quantum Initiative, שעסק בהיערכות ממשלות לעידן הקוונטי. את משרד ראש הממשלה ייצג ד"ר אריאל סובלמן, יועץ השבבים למחשוב-על במטה הלאומי לבינה מלאכותית, שדיבר על המחשוב הקוונטי כנושא לאומי. "עשרים ארגונים חוזרים הביתה עם תמונה ברורה" שי בסון, מנכ"ל משותף בקבוצת מלם תים צילום: רועי שור שי בסון, מנכ"ל משותף בקבוצת מלם תים, אמר כי "עידן המחשוב הקוונטי כבר אינו חזון רחוק אלא מציאות עסקית וטכנולוגית שמתהווה בימים אלו ממש, וישראל בדרך להיות מעצמה בתחום". סהר דולב, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מלם תים, הוסיף כי "המחשוב הקוונטי עומד לשנות את כללי המשחק בעולמות הסייבר, ההצפנה ועיבוד הנתונים". תמי מאזל שחר, מנכ"לית Qubit-IL, אמרה כי בתחום הזה "הפער בין מי שנערך מראש למי שממתין נמדד בשנים". לדבריה, "המשלחת הזו היא צעד מעשי בכיוון: עשרים ארגונים שחוזרים הביתה עם תמונה ברורה של מה צריך לעשות, ומתי". אבי ויזל, שגריר המחשוב הקוונטי ביבמ ישראל, סיפר כי במהלך הביקור הוצג החיבור בין מחשוב קוונטי לבינה מלאכותית. לדבריו, הושם דגש משמעותי גם על "המוכנות וההיערכות לעידן הנושא מוכר לקהילה הישראלית: Qubit-IL השיקה לאחרונה תוכנית לדור הבא של יזמי הקוונטים, והממשלה הודיעה כי תשקיע 100 מיליון שקלים בהקמת תשתית מו"פ לקוונטום. המשלחת לציריך הייתה צעד נוסף באותו כיוון, הפעם מצד המשתמשים הארגוניים. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות.

מדי יום מתקיימות בארגונים אינספור פגישות שבהן מתקבלות החלטות, עולות הסתייגויות, מוגדרות משימות ונחשף מידע חשוב. אלא שחלק גדול מהידע הזה נשאר מפוזר בין הקלטות, סיכומים אישיים, התכתבויות וזיכרונם של המשתתפים, ולעיתים נעלם ברגע שהפגישה מסתיימת. עד לאחרונה, כלים מבוססי בינה מלאכותית שימשו בעיקר לתמלול ולסיכום פגישות. כיום מתפתחת שכבה חדשה של אינטליגנציית פגישות: מערכות שהופכות את תוכן השיחות למאגר ידע ארגוני נגיש, שאפשר לשאול עליו שאלות ולזהות בו החלטות, משימות, סיכונים ונושאים חוזרים. פגישות מפסיקות להיות אירועים חולפים בלוח השנה והופכות למקור ידע חי, שאפשר לחזור אליו ולהפיק ממנו ערך לאורך זמן. להישאר בעניינים בלי לבזבז שעות בפגישות במשך שנים התקבעה ההנחה שכדי להוביל, מנהלים חייבים להיות בחדר. אלא שבמציאות של ריבוי פגישות, הודעות ומקורות מידע, הניסיון להיות נוכחים בכל דיון עלול להפוך בעצמו לצוואר בקבוק ניהולי, ולהשאיר פחות זמן לחשיבה, לקבלת החלטות ולהובלת אנשים. דוח מגמות העבודה של מיקרוסופט לשנת 2026 מצביע על השינוי: 66% מהעובדים המשתמשים ב-AI דיווחו כי היא מאפשרת להם להקדיש יותר זמן לעבודה בעלת ערך גבוה, ו-58% אמרו שהם מבצעים באמצעותה עבודה שלא יכלו לבצע שנה קודם לכן. הפתרון אינו עוד סיכום פגישה לקוני שנשלח בדואר האלקטרוני ונשכח כעבור יום, אלא הפיכת הדיון עצמו למקור מידע דינמי ונגיש. עבור מנהל או מנכ"ל, ה-AI יכולה להפוך למעין עוזר אישי. עשר דקות לפני פגישה חשובה, המנהל יכול לבקש: "עדכן אותי במה שקרה עד עכשיו, אילו החלטות כבר התקבלו, אילו נושאים עדיין פתוחים ומה דורש את תשומת לבי היום". העוזר יכין תדרוך קצר המבוסס על היסטוריית הפגישות, כולל פגישות שהמנהל לא השתתף בהן. ה-AI אינה מחליפה את שיקול דעתו, אלא מקצרת את הדרך מהמידע להבנה. לשחרר את הרסן בלי לאבד שליטה ההתעקשות על נוכחות בכל פגישה נובעת לעיתים מחרדת השחרור: החשש שאם המנהל לא יהיה בחדר, איכות הביצוע תרד והשליטה תאבד. כאשר תוכן הפגישות מתועד, מאורגן ונגיש בהתאם להרשאות, נוצרת עבור המנהל רשת ביטחון: הוא יכול לחזור להחלטות, לבדוק משימות ולהתערב רק היכן שנוכחותו באמת נדרשת. גם העובדים מרוויחים. מחקר שבחן שימוש בעוזר מבוסס AI בקרב עובדי שירות לקוחות מצא שיפור ממוצע של 14% בפרודוקטיביות, ובקרב עובדים מתחילים ובעלי מיומנות נמוכה יותר נרשם שיפור של 34% בתפוקה. ה-AI מנגישה לעובדים פחות מנוסים ידע שבעבר היה זמין בעיקר לוותיקים, והמנהל מתפנה ממעקב אחר פרטים קטנים למשוב, לפיתוח עובדים ולהחלטות מהותיות. מזיכרון ארגוני לסוכנים ההזדמנות הגדולה היא ברמת הארגון כולו. כיום, אנשי הפיתוח דנים בבעיה טכנית, צוות המכירות שומע תלונה דומה מלקוח ומחלקת התפעול מזהה עיכוב הקשור לאותה בעיה, אך לא תמיד קיים מנגנון שמחבר בין השיחות. כשהפגישות מתועדות וניתנות לחיפוש, מערכת חכמה יכולה לחבר את הקצוות ולהפנות אליהם את תשומת הלב של מקבלי ההחלטות, וכך נוצר בהדרגה זיכרון ארגוני משותף. בשלב הבא, כשמערכות כאלה יחוברו למערכות הארגוניות, סוכני AI יוכלו לזהות שבכמה פגישות הוזכר עיכוב באותו פרויקט, להכין טיוטת עדכון או להזכיר לבעלי משימות שלא הושלמו. אבל בלי ממשל נתונים, הרשאות, אבטחה ופיקוח אנושי, גם סוכן חכם עלול לפעול על בסיס מידע חלקי ולהציג מסקנות שגויות. לא כל פגישה אפשר, או רצוי, להחליף משא ומתן, פתרון קונפליקטים, שיחות רגישות ובניית אמון אינם מסתכמים ברשימת החלטות ומשימות. גם מערכות AI עלולות לטעות או להחמיץ ניואנסים, והקלטת פגישות וניתוחן מחייבים מדיניות ברורה בנושאי פרטיות, הסכמה, הרשאות גישה ושמירת נתונים. המטרה אינה להוציא את המנהלים מכל הפגישות, אלא לאפשר להם לבחור באופן מושכל היכן נוכחותם מוסיפה ערך אמיתי. ה-AI אינה מחליפה את המנהיגות, אלא מסירה ממנה חלק מהרעש האדמיניסטרטיבי. וכאשר הידע שנוצר בפגישות נשמר, מאורגן ונגיש, הפגישה אינה באמת מסתיימת כשהשיחה נגמרת. זה הרגע שבו הידע שנוצר בה יכול להתחיל לעבוד. מוני בולוצ'ניק, הוא סמנכ"ל תפעול ומוצר בחברת אודיוקודס, המתמחה בפתרונות Voice AI מתקדמים לארגונים.

השאיפה להבטיח אספקת חשמל שוטפת עבור מרכזי נתונים מתקדמים, הובילה את תאגיד ההשקעות היפני סופטבנק (SoftBank) לאגור כמויות ציוד תעשייתי בהיקף חריג. מתוך חשש כי צווארי בקבוק בייצור הגלובלי יעכבו את תוכניות הבינה המלאכותית שלו, שריין התאגיד הספק של למעלה מ-13 ג'יגה-ואט בטורבינות גז – לשם ההמחשה מדובר בכושר ייצור העולה על התפוקה המצטברת של שישה סכרי הובר, והגבוה מצריכת החשמל של מדינת קונטיקט כולה.  המהלך נועד לאפשר הקמת תחנות עצמאיות שיעקפו את עומסי רשתות החשמל הציבוריות בארצות הברית. אלא שההיערכות החריגה התבררה כמנופחת בהרבה מצרכי הפיתוח בפועל, ועל פי הדיווחים, כשהתקרבו מועדי התשלומים הבאים, החליטה ההנהלה לחתוך הפסדים ולבטל את ההזמנות העודפות. HOLY FUCK. SOFTBANK JUST REPORTED A $7 BILLION QUARTERLY LOSS. AND THE AI INFRASTRUCTURE RACE IS PART OF THE REASON. The Japanese investment giant just revealed how expensive the race to build AI infrastructure can get. Here's what happened. SoftBank rushed to secure power generation equipment for its US AI data centers, fearing that supplies would run short. But there was a problem. The company later revised its project plans and procurement strategy. The result? $3.7 BILLION in losses related to advance payments and contract changes. And that's not all. SoftBank's financing costs more than doubled, reaching 462 billion yen in just one quarter. The company is also heavily committed to OpenAI, having spent $64.6 billion to acquire a 13% stake. Think about the scale of this bet. Companies are racing to build AI data centers, secure GPUs, lock down electricity supplies and get infrastructure ready before their competitors. But securing equipment before projects are finalized comes with serious financial risks. My take? Everyone talks about the AI revolution, the next generation of models and who will dominate the market. But there's a massive problem hiding behind all of it. AI doesn't run on hype. It needs power, data centers, hardware and billions of dollars in financing. And the companies building this future are discovering just how expensive that race can become. The AI boom is about much more than software. — Tolik (@TolikWeb3ep) November 10, 2026 חשבון של מיליארדים על ביטול שקט ההחלטה לסגת מהשריונים היתרגמה למחיקה חשבונאית כבדה במיוחד בסך 3.7 מיליארד דולר. כפי שעולה מהדיווחים, הזרוע הייעודית סילבר בנדס 7 (Silver Bands 7) – הפועלת בתמיכת קרן ויז'ן פאנד 2 (Vision Fund II) – כבר הזרימה בעבר מקדמות בהיקף של כ-9.5 מיליארד דולר לפרויקטי אנרגיה. מתוך סכום המחיקה הנוכחי, 2.85 מיליארד דולר משקפים תשלומים מוקדמים שלא ניתנים להשבה עבור הבטחת כושר ייצור, ואילו 880 מיליון דולר נוספים נבעו מפשרות ישירות ומשינויים מבניים בחוזים קיימים.  אף שהחברה מחזיקה באפשרות לקבל זיכויים עתידיים של עד 2.1 מיליארד דולר על רכש ציוד בעשור הקרוב, מדובר בהטבות מותנות שטרם נרשמו בספרים.  מכה פיננסית זו היוותה את הנדבך המרכזי בהפסד הנקי הרבעוני של הקונצרן, שהעמיק לכ-7 מיליארד דולר. @KatieMiller I remember that time when Masa, instead of putting $12B into Tesla for a 1/4 of the company to help me take Tesla private, instead invested the money in WeWork. That was dumb. — Elon Musk (@elonmusk) November 11, 2026 העקיצות של מאסק והתגובה המהירה מטוקיו עוד בטרם נחשפו המספרים במלואם, עורר יזן הטק התזזיתי אילון מאסק סערה כשטען ברשת החברתית X כי סופטבנק נקלעה לחדלות פירעון (default) בנוגע לחוזי הטורבינות שלה.  בצמרת סופטבנק מיהרו להדוף את הדברים בנחרצות. סמנכ"ל הכספים של הקונצרן, יושימיצו גוטו, הבהיר במהלך שיחת המשקיעים: "זה פשוט לא נכון כלל ועיקר; אין שום חדלות פירעון שכזו".  גורמים פיננסיים ציינו כי ישנו הבדל תהומי בין הפרת התחייבויות לבין ביטול יזום בהסכמה, הכולל ספיגת קנסות חוזיים מוגדרים. מאסק, מצדו, המשיך לעקוץ את המייסד מאסיושי סון בעקבות הפרסומים בעיתונות הכלכלית, והזכיר לעוקביו כי סון העדיף בעבר לשפוך 12 מיליארד דולר על חברת WeWork – שיסד והוביל היזם הישראלי אדם נוימן, ושטיפחה את קונספט המשרדים לפי שעה אך כשלה עקב ניהול גרוע, לכאורה – וזאת במקום להשקיע סכום זהה ברכישת רבע ממניות טסלה (Tesla). כך לדברי מאסק. לאחר מכן הגיב נוימן עצמו לציוץ של מאסק במם שבו הוא נראה מצביע במשקפי שמש ליד שלט WeWork, עם הכיתוב שרמז למאסק שאולי כדאי לו לשפר את ה"פיץ'" שלו. השניים החליפו כמה ציוצים קצרים בנושא. רעידת אדמה אצל ספקיות הציוד הזעזוע לא נעצר בטוקיו והיכה ישירות ביצרניות ציוד האנרגיה. מניית חברת GE Vernova, שיועדה לספק את מרבית הטורבינות, צנחה במסחר בוול סטריט בשיעור של עד כ-10% עקב הדיווחים על שינוי האסטרטגיה של סופטבנק. בבית ההשקעות JPMorgan הגדירו את המהלך כאינדיקציה שלילית המעידה על חשיבה מחודשת בקרב מפתחי מרכזי נתונים. עם זאת, ג'וליאן מיטשל מ-JPMorgan ומוסטפא אוקור מבלומברג אינטליג'נס (Bloomberg Intelligence) הדגישו כי צבר ההזמנות של GE Vernova מכור כמעט במלואו עד לשנים 2031-2032, וכי מרבית כושר הייצור משוריין ללקוחות מסורתיים – נתון שיאפשר לה לנתב את חלונות הייצור שהתפנו לרוכשים אחרים לנוכח המחסור העולמי בציוד כוח. מגה-פרויקט הגז באוהיו – דווקא נשאר על השולחן למרות הקיצוץ החד במלאי ההזמנות המוקדם, בסופטבנק מבהירים כי הפרויקט המרכזי בדרום אוהיו (מחוז פייק) אינו עומד להצטמצם. מדובר במיזם משותף שנרקם במסגרת שיתוף פעולה בין-ממשלתי, הכולל הקמת תחנת כוח מבוססת גז טבעי בהספק של 9.2 ג'יגה-ואט ובעלות משוערת של כ-33 מיליארד דולר. תחנה זו נועדה לספק אנרגיה ישירות לקמפוס דאטה סנטרים עצום, בהספק של 8 ג'יגה-ואט, שיוחכר לחברת OpenAI. סמנכ"ל הכספים גוטו הדגיש כי החברה אינה מנהלת שום דיונים על הפחתת היקפו של המיזם האמור, שמועד תחילת בנייתו מתוכנן לתחילת השנה הבאה.

מפתח צעיר מהעיר זלצבורג שבאוסטריה, תלמיד בית ספר בן 14 בשם סטניסלאוס היס העובד במעבדת Teydra Lab, יצר סביבת עבודה שולחנית בקוד פתוח תחת השם Autark (המוכרת גם כ-OpenAutark) שנועדה לחולל מהפכה באופן שבו מודלים פועלים במחשב האישי. בניגוד לעוזרים הרגילים, הממתינים לכל פקודה ידנית, המערכת של הנער האוסטרי מדמה מבנה משרדי שבו המשתמש מזין משימות לתיבת דואר נכנס, וסוכן-מנהל מפזר אותן ומאציל סמכויות לסוכנים מתמחים שיכולים גם לשאול שאלות הבהרה במידת הצורך. הסוכנים, שמופעלים ישירות על ידי תזמונים, הודעות נכנסות או אירועים במערכת, מתכננים בעצמם את המשך דרכם ומתקשרים עם שורת הפקודה של מודלים מובילים, ובהם OpenAI Codex ו-Claude Code, לצד תמיכה במודלים מקומיים שמבטיחים פעולה מבודדת מענן. Built by a 14-year-old developer, a new tool called Autark treats AI agents as a virtual team that can work without constant prompting. https://t.co/1CR64Bs0yJ — Jeff Hall – PCI Guru – #StandWithUkraine (@jbhall56) November 11, 2026 התסכול שמאחורי המקלדת את המניע שהוביל לפרויקט הסביר היס בראיון שהעניק לאתר החדשות הטכנולוגי The Register: "יכולתי לקבל עזרה במשימות בודדות, אך עדיין נאלצתי לארגן את העבודה, לזכור מה טרם הושלם ולהמשיך לקדם אותה. רציתי מערכת שתוכל לקחת אחריות על עבודה מתמשכת, ולא רק להגיב להודעה הבאה שלי".  את היישום עצמו בנה הנער, לדבריו, בעיקר באמצעות מתן הנחיות לכלי תכנות מבוססי בינה מלאכותית, שכתבו את הקוד עבורו. הפיתוח אף הוביל לבחירתו בין הפיינליסטים של פורום החדשנות האוסטרי בוינה, כדוגמה ליזמות טכנולוגית המאתגרת את חברות הענק.   View this post on Instagram   A post shared by Salzburger Nachrichten (@salzburgernachrichten) כוח בלתי מוגבל וללא גדרות מגן לצד החדשנות האוטונומית, המערכת שפותחה על ידי היס מעוררת דאגה בשל מדיניות האבטחה הקיצונית שלה: היא פועלת ללא סביבת בידוד (Sandboxing), ללא בקשת אישורי פעולה מהמשתמש ובמלוא הרשאות המערכת של בעל המחשב.  בעמוד הגישה והנתונים הרשמי של Autark מובהר בגלוי כי "הדבר הראשון שה-AI שואלת הוא עד כמה מותר לה להרחיק לכת – וזו שאלה, לא מחסום טכני", כך שסוכן שקיבל משימה שאינה מוגדרת היטב עלול לחרוג מההנחיות ההתנהגותיות.  בניסויי הרצה חיים שבוצעו, הסוכנים הגיעו בתוך דקות ספורות למאגרי קוד אמיתיים, כמו גם לגיבויים, קובצי הגדרות רגישים ומפתחות SSH, ובאחד המקרים אף שינו הרשאות גישה של קובץ שמצאו. זהירות נדרשת לפני ההפעלה ההשלכות של הרשאות חופשיות אלו מעוררות דאגה ניכרת בקרב מומחי מחשוב, וגם היס עצמו הודה ביושר בשיחה עם The Register: "לא הייתי טוען שהאפליקציה מתאימה לגישה ללא השגחה למערכות רגישות". אף שהתוכנה מצפינה סיסמאות ומסווה אותן כדי למנוע דליפה לפקודות המודל, מומחים באתר WindowsForum מדגישים כי כל עוד הגבלת ההרשאות אינה נאכפת ברמת מערכת ההפעלה, מומלץ למשתמשים להריץ את הכלי אך ורק בסביבה מבודדת, כמו מכונה וירטואלית או תחת חשבון משתמש ייעודי ומנוטרל מגישה לקבצים חיוניים.

מיקרוסופט פרסמה השבוע 1,235 תיקונים לפגיעויות במוצריה, במסגרת עדכון האבטחה החודשי שלה לנובמבר. בין התיקונים נכלל גם תיקון לפגיעות "יום אפס", שלפי החברה כבר מנוצלת לרעה בידי האקרים. ההיקף אמנם נמוך מזה של אוקטובר, שבו נשבר שיא התיקונים של החברה, אך הוא ממשיך את רצף העדכונים העצומים של השנה, אחרי שיאים קודמים ביולי ובספטמבר. בספירות שאינן כוללות את התיקונים לדפדפן Edge ולהפצת Azure Linux, מספר הפגיעויות במוצרי החברה עומד על 1,094, ובכל מקרה מדובר בעומס כבד על צוותי האבטחה בארגונים. פגיעות יום אפס בתוכנת הדואר פגיעות יום האפס, CVE-2026-124194, היא פגיעות זיוף (Spoofing) בתוכנת הדואר Outlook. לפי ניתוח של דסטין צ'יילדס מ-Zero Day Initiative, קובץ הודעה שנבנה במיוחד גורם ל-Outlook להתחבר לכתובת רשת שבשליטת התוקף בלי האזהרה הרגילה. כך נחשף גיבוב הסיסמה (NTLMv2) של המשתמש, שבאמצעותו התוקף יכול להזדהות בשמו. "התוקפים כבר מנצלים אותו, הוא צריך רק לחיצה אחת על קובץ אימייל, והוא פוגע ב-Outlook, שכמעט כל ארגון מריץ", הסבירו חוקרי אבטחה. מיקרוסופט לא פירטה מתי החלו ההתקפות ומי עומד מאחוריהן, ובעבר כבר נחשפו בתוכנה חולשות שאפשרו לעקוף תיקונים קודמים. רוב הפגיעויות: העלאת הרשאות רוב הפגיעויות שתוקנו החודש, 536, הן פגיעויות של העלאת הרשאות (EoP). אחריהן באות פגיעויות של הרצת קוד מרחוק (296) ושל חשיפת מידע (157), ו-66 מהפגיעויות מדורגות קריטיות, רובן מסוג הרצת קוד מרחוק. אחת הפגיעויות שהחוקרים הדגישו היא CVE-2026-112967 בשירות הרשת של Xbox Live ב-Windows. מדובר בפגיעות שמאפשרת הרצת קוד מרחוק והשתלטות על המחשב, והיא קיבלה ציון חומרה גבוה של 9.8 בסולם CVSS. ניצולה אינו מחייב הזדהות או פעולה כלשהי של המשתמש. חוקרים ציינו כי "עם בינה מלאכותית שהופכת את יצירת הטלאים ואת ניצול הפגיעויות לכמעט מיידיים, חלון האיום נפתח ברגע שהעדכונים האלה יוצאים". הדברים מצטרפים למחקר שפורסם השבוע, ולפיו מחצית מהחברות בעולם פגיעות למתקפות סייבר המבוססות על בינה מלאכותית. לא רק מיקרוסופט מיקרוסופט לא הייתה ענקית התוכנה היחידה ששחררה ביום שלישי עדכון אבטחה גדול. היקף התיקונים ששחררה סאפ בנובמבר היה הגדול ביותר אי פעם: 43 פגיעויות שטופלו, ובהן 12 עדכוני אבטחה בדירוג החומרה הגבוה ביותר ו-13 פגיעויות בעדיפות גבוהה לתיקון. ההיקף כפול מהממוצע החודשי של החברה ב-2026, וארבע מהפגיעויות קיבלו ציון 10.0 בסולם CVSS, הציון המרבי. ג'ייק נוט, ראש מודיעין האיומים בחברת ניהול החשיפות watchTowr, סיכם בקצרה: "אולי פשוט נלך הביתה". לדבריו, "רוב צוותי האבטחה עדיין לא התאוששו לגמרי מהחודש האחרון של פגיעויות קריטיות, תיקוני חירום והכול עם מותג '2shell', והנה אנחנו מוצאים את עצמנו שוב, עם עדכון יום שלישי".