הסוכנות לאנרגיה אטומית, מדווחת רויטרס, עומדת לפרסם השבוע דוחות רבעוניים לקראת כנס 35 הנגידים בשבוע הבא www.irna.ir הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) פתרה כמה "נושאי מחלוקת בנושא גרעין" עם איראן בהקשר לחקירת גילויים של חלקיקי אורניום באחד מאתרי הגרעין באיראן. במשך ארבע שנים, סבא"א חוקרת את נוכחותם של חלקיקי אורניום אנתרופוגניים (ממקור אנושי) שזיהתה בשלושה אתרים איראניים, וחיפשה מידע על חומר גרעיני ופעילות באתר רביעי. ארבעת האתרים הם Turquz Abad, Varamin, Marivan, Lavisan-Shian. כעת, סוכנות הידיעות האיראנית הרשמית למחצה MEHR, טוענת כי המחלוקת סביב אחד האתרים נפתרה.  בנוסף, מדווח אתר IRNA כי גם המחלוקת סביב האוראניום המועשר באופן חריג בפורדו, נפתרה.  הסוכנות לאנרגיה אטומית, מדווחת רויטרס, עומדת לפרסם השבוע דוחות רבעוניים לקראת כנס 35 הנגידים בשבוע הבא.   

התרגיל יכלול חלקים אזרחיים, כמו תרגול הצלת חיי אדם בעורף. בימי התרגיל תורגש תנועה ערה של כוחות הביטחון תמונה: דובר צה״ל  תרגיל מטכ"לי גדול של צה"ל, 'אגרוף המחץ', החל אתמול, יימשך שבועיים, ותפקידו העיקר לבחון את כשירות צה"ל למוכנות למערכה ממושכת בכמה זירות. במשך שבועיים ישתתפו כוחות סדיר ומילואים, כל הפיקודים, האגפים והזרועות בתרגיל שידמה לחימה רב-זירתית באוויר, ביבשה ובים, בספקטרום ובסייבר. דובר צה"ל מוסר שבימי התרגיל יהיו אירועים מתפרצים בכמה זירות במקביל ותיבחן יכולת ההתמודדות עמם. בשבוע הראשון יתקיים תרגיל של פיקוד צפון בשיתוף עוצבת הגליל (91), ובשבוע השני עוצבת געש (36). לראשונה יופעלו בתרגיל הזה תאי שליטה ספקטוריאליים, שתפקידם לגבש תמונת מצב בתחום לוחמת הספקטרום. התרגיל יכלול חלקים אזרחיים, כמו תרגול הצלת חיי אדם בעורף. בימי התרגיל תורגש תנועה ערה של כוחות הביטחון, כלי רכב, רק"ם, כלי טיס וכלי שיט.   

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט: "מדובר בצבר שיא בהזמנות של 15.8 מיליארד דולר. גידול של 16% ביחס לרבעון הראשון של 2022״  תמונה: אלביט  תוצאות הרבעון הראשון של 2023: ההכנסות ברבעון הראשון של 2023 היו 1,393.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-1,352.8 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2022. הכנסות התעופה והחלל ירדו ב-10%, ל-420.8 מיליון דולר, מ-465.0 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2022. הירידה במכירות תחמושת מונחת אווירית, קוזזה חלקית על ידי גידול במכירות הדרכה וסימולציה. הכנסות C4I וסייבר עלו ב-19%, ל-175.7 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2023 מ-148.0 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2022. בעיקר בשל צמיחה במכירות מערכות פיקוד ובקרה.  הכנסות ISTAR ו-EW עלו ב-17%, ל-294.7 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2023 לעומת 251.5 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2022. בעיקר בשל מכירות מערכות לוחמה אלקטרונית.  הכנסות היבשה גדלו ב-8%, ל-301.4 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2023 מ-279.4 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2022. בעיקר בשל מכירות שדרוג כלי רכב משוריינים.  הכנסות אלביט מערכות אמריקה עמדו על 345.3 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2023 בהשוואה ל-343.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2022.  הרווח הגולמי Non-GAAP, הסתכם ב-368.5 מיליון דולר (26.4% מההכנסות) ברבעון הראשון של 2023, בהשוואה ל-333.3 מיליון דולר (24.6% מההכנסות) ברבעון הראשון של 2022.  הרווח התפעולי Non-GAAP, עמד על 105.1 מיליון דולר (7.5% מההכנסות) ברבעון הראשון של 2023, בהשוואה ל-65.8 מיליון דולר (4.9% מההכנסות) ברבעון הראשון של 2022.  הרווח הנקי Non-GAAP, המיוחס לבעלי המניות של החברה ברבעון הראשון של 2023, עמד על 75.6 מיליון דולר (5.4% מההכנסות), בהשוואה ל-54.3 מיליון דולר (4.0% מההכנסות) ברבעון הראשון של 2022. לדו״ח המלא  

באמצעות המיזם המשותף SkyGo JV, איירובוטיקס ו-SkyGo יפרסו את מערכת ה- Optimus Systems של איירובוטיקס באתרים תעשייתיים ועירוניים, וימנפו את פלטפורמת המל"טים האוטונומית של Optimus System לשירותים ויכולות שונות   תמונה: איירובוטיקס חברת איירובוטיקס (Airobotics) הישראלית, המפתחת ומספקת תשתית רחפנים אוטונומיים לערים חכמות, חתמה בחודש פברואר האחרון על הסכם עקרונות (TERM SHEET)  עם חברת SkyGo  מאבו דאבי להקמת מיזם משותף לשירותי רחפנים ופריסה של רשת רחפנים באבו דאבי.  כחלק מהמיזם המשותף איירובוטיקס קיבלה הזמנת רכש ראשונית רב-מערכתית בסך 3.5 מיליון דולר מ-SkyGo, בכפוף לסיום התהליכים הנדרשים והשלמת הוכחת היתכנות (POC) בימים הקרובים. באמצעות המיזם המשותף SkyGo JV, איירובוטיקס ו-SkyGo יפרסו את מערכת ה- Optimus Systems של איירובוטיקס באתרים תעשייתיים ועירוניים, וימנפו את פלטפורמת המל"טים האוטונומית של Optimus System לשירותים ויכולות שונות. החברות מצפות לפרוס יותר מ-20 מערכות ברחבי אבו דאבי במהלך השנים הקרובות המיועדות לבצע סוגים שונים של משימות, לרבות מתן שירותים ציבוריים באופן בר קיימא וניתן להרחבה. תשתית הרחפנים העירונית, המיועדת לפעול כרשת של מל"טים חכמים, תשמש לצורך ניטור הפעילות העירונית וגם עבור משלוח אוויריים. המערכת תתוקן גם במתקנים תעשייתיים למשימות ניטור להגברת הבטיחות והאיכות של הפעילות התעשייתית בנמלים, רכבות, כבישים מהירים ועוד. חברת SKYGO היא חברה היושבת באיחוד האמירויות עם רישיון מסחרי לספק הובלה אווירית בלתי מאוישת של סחורות ושירותים ברחבי העיר אבו דאבי. הסכם העקרונות עם SkyGo נעשה לאחר רכישת איירובוטיקס על ידי חברת האחזקות האמריקאית אונדס אחזקות (Ondas Holdings) בשווי מוערך של כ-15 מיליון דולרים.

מטוסים רוסיים ואיראנים עושים הלוך ושוב בין המדינות לטובת שינוע הסחורה, מתחת לעיניהן הפקוחות של שירותי ביון מערביים By Kyivcity.gov.ua, CC BY 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=132000753 חשבון פייסבוק שעוקב אחרי השימוש של הרוסים באמל״ח אווירי, הכולל בעיקר טילים ומל״טים, מפרסם מידי יום את כמויות האמל״ח שנספרו על ידי משרד הביטחון האוקראיני. אם נניח כי האוקראינים אמינים, במהלך 14 ימי לחימה, מה16.5.2023 ועד 29.5.2023 שוגרו 200 מל״טי שאהד-136 תוצרת איראן. לצידם, באותה תקופת זמן, שוגרו 72 טילי שיוט רוסיים מסוג Kh-101.  הטענה כי האיראנים מספקים לרוסיה מל״טים, על אף שהוכחשה בעבר על ידי רוסיה ואיראן, הפכה לסוד גלוי. היות ואין ברוסיה פס הרכבה למל״טי שאהד-136, ניתן להניח כי כולם מגיעים מאיראן. הנחה נוספת תהיה שאיראן שומרת על מאגר חירום לטובת הצבא ומשמרות המהפכה. לכן, מעבר לאצווה הראשונה שסופקה לרוסיה, ייתכן ממאגרים קיימים, כל שאר האצוות הן על בסיס ״יצר ושלח״ או בהלצה ״חם מהתנור״.  מטוסים רוסיים ואיראנים עושים הלוך ושוב בין המדינות לטובת שינוע הסחורה, מתחת לעיניהן הפקוחות של שירותי ביון מערביים. ולארה״ב אין ממש מה לעשות עם זה. שינוע אמל״ח הוא פעולה נייטרלית. כפי שארה״ב ומדינות נאט״ו תומכות לוגיסטית בקייב, כך איראן תומכת במוסקבה.  הנחה נוספת שיש להניח היא שמשרד הביטחון הרוסי מנהל כלכלת מלחמה. קרי, יחס כלשהו בין עתודות חירום לצורך התמודדות עם חזיתות נוספות, לבין אספקה לכוחות הלוחמים באוקראינה. אם ב-14 ימים הרוסים השתמשו ב-200 מל״טים, עולה השאלה כמה האיראנים מייצרים ביום? אם נניח כי רוסיה משתמשת בכל מה שהיא מייבאת (מהמטוס לחזית), אזי האיראנים כנראה עומדים על תפוקת ייצור של כ-14 כלים ביום.  באחד הימים (28.5) הרוסים שיגרו אצווה חריגה בהיקף 52 מל״טים. מדובר בשימוש יומי גדול. דמיינו את צה״ל משגר 50 מל״טי הארופ ביום. כלכלת מלחמה כזו יכולה להיות אפשרית רק אם הרוסים יודעים כי האיראנים מזרימים להם לפחות 100 כלי בשבוע לאורך תקופה. אספקה יציבה כזו יכולה לאפשר ״משחקים״ עם המלאי היומי לניצול.  שאלה מרתקת עולה סביב היכולת הלוגיסטית של איראן תחת משטר סנקציות בין הכבדים בעולם. אם תחת כאלו סנקציות איראן יודעת לייצר 100 מל״טים כאלו בשבוע, לכל הפחות, מה קצב הייצור שלה ללא סנקציות?  כמו גם, המשמעות שרוסיה סומכת על הזרמת אמל״ח סדירה מצד איראן, משמעותה כי התעשייה הביטחונית האיראנית מצטיינת ביכולות לוגיסטיות. במילים אחרות, לארגן שרשרת אספקה של חומרי גלם, מכונות עיבוד לסוגיהן, אלקטרוניקה, וכו׳.  עוד נקודה ששווה לדון בה, אולי במאמר נפרד, היא תפקידו של שירות הביון האיראני, MOIS, בכל הקשור לעיתוד מלאים. בין היתר, באמצעות הקמת חברות קש המאפשרות רכש תחת סנקציות. 

מדובר בציר תנועה עמוס, כאשר תקשורת רציפה משמשת את הקהל הפרטי, אך גם את שירותי החירום וההצלה  Photo by Igor on Unsplash משרד התקשורת מדווח כי החל מהבוקר (ב') ישנה תשתית סלולרית מלאה במנהרות כביש 16 המשמש עשרות אלפי נהגים ונוסעים מדי יום. לאחר שבחודש שעבר נחתם הסכם בין נתיבי ישראל ונציגי חברות הסלולר בעידוד משרד התקשורת, בו התחייבו חברות הסלולר להקים ולתחזק תוך שלושה חודשים תקשורת סלולרית לכל אורך מנהרות כביש 16. לאור הדרישה להקמת תקשורת סלולרית בכביש, הוקם צוות משולב שבחן את הנושא. הצוות בהובלת משרד התקשורת התכנס באופן תדיר כדי להשלים את המשימה בסד הזמנים שנקבע. הרשתות הסלולריות הופעלו לראשונה היום ונמצאות בבדיקות ובימים הקרובים יוכרזו באופן רשמי כתקינות וזאת לרווחת הציבור.  

החלטת ממשלה מס' 2118 קובעת כי רגולטור יפרסם החלטותיו בפומבי להערות הציבור | במקרה דנן, נראה כי משרד העבודה חושב אחרת  נוצר באמצעות בינה מלאכותית | bing.com לשכת ממוני הבטיחות בישראל יוצאת בביקורת נוקבת נגד הליך פרסום דו״ח הערכת השפעות אסדרת תחום זיקוקין דינור על ידי משרד העבודה. מדובר בארגון המונה כ-3000 איש, מומחים לתחומי בטיחות שונים במשק. אחת הטענות: פרסום האסדרה להערות הציבור, לא בוצע באתר משרד המשפטים כמצופה.  ״תהליך קידום התקנת תקנות הבטיחות בעבודה עם זיקוקין דינור ע"י מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית הוא תהליך ראוי ורצוי, שיש לברך עליו״, כותבים במסמך ביקורת שנשלח לבכירים במשרד העבודה.  ״עם זאת, לאחרונה פורסם תיקון אכרזת חומרי נפץ רק באתר האינטרנט של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית. זאת, במקום לפרסם אותו באתר החקיקה הממשלתי של משרד המשפטים לצורך קבלת הערות מהציבור. יוצא מכך, שאין לצפות מהציבור, שלא מכיר את האתר, שיכיר את המסמך המפורסם ויעיר על תוכנו. כשאלה פני הדברים, נוצר הרושם שהמשרד מבקש לצאת ידי חובתו.״  על פי הלשכה, מלבד המסמך הבודד, לא פורסמו בצמוד לו מסמכים נוספים. גם טיוטת חקיקת המשנה, התקנות המוצעות, לא פורסמה. שהיא עיקר העיקרים ושבהעדרה לא ניתן להתייחס למסמך.  באתר החקיקה הממשלתי מאוזכרת החלטת הממשלה מס' 2118 שקבעה, בין היתר, כי על כל רגולטור בבואו לקבוע רגולציה חדשה "ליצור בהירות, ודאות ועקביות למפוקחים בכל הנוגע להוראות הרגולציה, אופני הפיקוח על קיום הוראותיה ודרכי אכיפתה, תוך הנגשת מידע זה". במקרה דנן, טוענים בלשכה, הרגולטור לא ביצע את הפעולה המפורטת לעיל. 

המשלחת כללה 40 משתתפים בהם נשיאים וראשי חברות בברזיל מתחומי הלוגיסטיקה, אוטומציה, בטיחות וכמו כן נציגי ארגונים ממשלתיים מנמלי המדינה קרדיט: איגוד ההיי-טק הישראלי השבוע (שני) ביוזמת איגוד ההיי-טק הישראלי הגיעה משלחת מברזיל אשר כללה 40 משתתפים בהם ראשי ונשיאי חברות מתחומי הלוגיסטיקה, אוטומוציה, בטיחות ונציגים ממשלתיים מנמלי המדינה. בהם: ריקרדו ארטן, CEO Brasil Terminal Portuário, אדוארד נרי, General Director antaq ועוד. את חברי המשלחת קיבלו, מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההיי-טק הישראלי ולצידה רון גרמה, מנהל תחום היי-טק ופיתוח עסקי באיגוד. מטרת הביקור בארץ של משלחת מגוונת זו היא לבחון טכנולוגיות ישראליות חדשניות על מנת ליישם במדינתם וזאת תוך בחינה שיתופי פעולה אפשריים ורכישת טכנולוגיות. לנוכח העובדה כי ברזיל היא המדינה הגדולה בדרום אמריקה מבחינת אוכלוסייה (214.3 מיליון) ושטח. וריו דה ז'ניירו, עיר הנמל הגדולה בברזיל מונה למעלה מ6.3 מיליון תושבים – הופכת את ביקורה של משלחת זו למשמעותי ביותר עבור חיבורים פוטנציאליים. יום זה התחיל בביקור במשרדי חברת אינוביז בהם קיבלו חברי המשלחת סקירה על החברה והמוצר, כמו כן ביקרו במעבדות החברה. בהמשך כלל מפגש של הצד הברזילאי עם סטארטאפים וחברות היי-טק ישראליות. בין החברות  Cyber 2.0 Coreteel Asocs Orca-Ai. מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההיי-טק הישראלי: "איגוד ההיי-טק הישראלי רואה חשיבות עליונה בהבאת הזדמנויות עסקיות בינלאומיות לחברות הישראליות. חיבור זה עם המשלחת מברזיל היה מתבקש, ואין ספק כי הוא עתיד להביא עימו שיתוף פעולה רחב ועסקאות משמעותיות". מריאן כהן, יו״ר איגוד ההיי-טק הישראלי, ונשיא קבוצת MER: "אנחנו באיגוד ההיי-טק רואים חשיבות עליונה לקישור בין החברות באיגוד עם לקוחות פוטנציאליים והזדמנויות עסקיות בעולם. עקב היכרותי עם השוק הברזילאי והפוטנציאל שלו מברך כפליים על יוזמת ביקור המשלחת הברזילאית".  ריקרדו ארטן, מנכ״ל, Brasil Terminal Portuário: "הנמל שלנו נחשב לחשוב ביותר בדרום אמריקה, אנו ממוקמים בסנטוס, הנמל הגדול ביותר באמריקה הלטינית והסלוגן שלנו הוא להאמין ולחדש, ואכן אלו היומיים שעברנו בביקור שלנו כאן בישראל. ״הם היו  מרגשים ופרודקטבים, בהם הייתה לנו ההזדמנות להיפגש עם יותר מ-20 חברות טכנולוגיה וללמוד על שיתופי פעולה עתידיים. זה היה מדהים לראות כיצד חברות הטכנולוגיה האלו דוגלות בחדשנות ברחבי העולם, ואנו מצפים לראות כיצד נחבור אל אלו בעתיד, בין אם באבטחת סייבר, שיפור תהליכים, אוטומציה ועוד.״