הטנקים החדשים הצטרפו רשמית לגדוד 52 | לטנק יכולות תגובה משופרות לעומת הגרסאות הקודמות  קרדיט: משרד הביטחון ודובר צה"ל לאחר יותר מחמש שנות פיתוח וייצור: מנהלת המרכבה והרק"מ (מנת"ק) במשרד הביטחון, זרוע היבשה, חיל השריון וחטיבת "עקבות הברזל" (401) בצה"ל, חושפים את טנק העתיד של צה"ל - מרכבה 'ברק'.  בתפריט: יכולות חישה ועיבוד קדמי מבוססות בינה מלאכותית, יכולת חשיפת אויב וייצור מטרות לכוחות הלוחמים בשדה הקרב, לחימה מלאה במדפים סגורים מבוססת תצפית היקפית - 360 מעלות וקסדת "טייסים" למפקד, מסכי מולטי-טאצ', בקרי תפעול מתקדמים, התאמה למצבי לחימה משתנים ושרידות משופרת.  גרסת הטנק פותחה על ידי מנת"ק במשרד הביטחון, בשיתוף עם מחלקת אמל"ח בזרוע היבשה וחיל השריון. בטנק משולבות מערכות של חברות אלביט מערכות, רפאל, חטיבת אלתא של התעשייה האווירית ותעשיות ביטחוניות רבות נוספות מקרית שמונה ועד מצפה רמון.  טנקי הברק הראשונים מייצור סדרתי נקלטו החודש בגדוד הבוקעים (52) שבחטיבת עקבות הברזל (401) ויהפכו לטנקי המערכה העיקריים של חיל השריון.  המפקד יצויד בקסדת לחימה מפיתוח 'אלביט מערכות', בדומה לקסדות טייסים, שתציג על המשקף את כל נתוני הלחימה הרלוונטיים, כשהם מעוגנים על מרחב הלחימה.  המערכת תאפשר סריקה של 360 מעלות בהזזת ראש ואיתור מטרות בזמן אמת בסיוע יכולות בינה מלאכותית.  לכך יתווספו כוונת טנק ותותחן משופרות בעלות יכולות תצפית ולילה מתקדמות, עם צלב נטו משופר. יכולות חדשות שיאפשרו לצוות הטנק לחימה במדפים סגורים, במיגון טוב יותר לאורך כל הלחימה, בין השאר בזכות 'מעיל רוח' מתוצרת רפאל, שתפקידה להתמודד עם טילי הנ"ט.  לברק יהיו יכולות הפקת ומיצוי מידע מהירות והעברתן למכלולי תקיפה, כחלק מבנק מטרות וכן יכולת העברת מודיעין בזמן אמת בין הזרועות.  טנק הברק יצויד ביכולות קישוריות מתקדמות לטנקים וכלי לחימה נוספים בשדה הקרב. טנק הברק יצויד במסכי מגע, בדומה למכשירי סמארטפון ושימוש באפליקציות ייחודיות בתפעול פשוט לדור המתגייסים, שיאפשרו תפעול קל ונגיש לצוות הטנק.  מרכז השיקום והאחזקה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה הינו הגוף האמון על ייצור ה׳ברק׳. 

ניתן להשתמש ב-Pholos לסיור, התקפה מדויקת והגנה על כוח קרקעי https://youtu.be/fgBr1j9cB4w זוכרים את הרחפן של רפאל בשם ״מעוז״? זה שתפס כותרות בג׳נין לאחרונה? ובכן, חברה בריטית הציגה בתערוכת DSEI רחפן דומה בשם Pholos.  Pholos פותח על ידי OVERWATCH, חברת הזנק בריטית, הוא חימוש משוטט,  קל משקל עם פוטנציאל לשימוש בסביבה ימית. הוא נועד למצוא/לנטרל במהירות אנשים או כלי רכב של האויב. פרסום של NavyLookout.  ניתן להשתמש ב-Pholos לסיור, התקפה מדויקת והגנה על כוח קרקעי. הוא יכול לשוטט בערך 40 דקות (20 דקות עם מטע״ד) וניתן לשחזר אותו אם לא משתמשים בו.  בסביבה הימית ניתן להשתמש בו כדי להתמודד עם התקפות של כלי טיס קטנים, לפזר אמצעי הטעייה או איסוף מודיעין כללי. הרחפן שוקל 4.5 ק"ג ללא מטען ו-6.5 ק"ג עם מטען. לפי החברה, נמכרו מעל 750 יחידות של המוצר.   

הדרישות לרובה החדש הונחו כבר בחודש אוגוסט 2021 תחת פרויקט "האנטר" Royal Marines Commandos with the new L403A1 (Royal Marines/Royal Navy)   הצבא הבריטי בחר ברובה הסערKS-1  מתוצרת החברה Knight's Armament כרובה הסער החדש של חלק מהיחידות המיוחדות של הצבא וירכוש 10,000 רובים בשווי של 110 מיליון דולרים עבור גדודי ריינג'ר החדשים וליחידות הנחתים הבריטיות. נכון לעכשיו, הוצאה הזמנה ראשונית בשווי של 15 מיליון פאונד לרכישת 1,620 רובי KS-1 ראשונים, כאשר האספקה צפויה כבר בסוף שנת 2023. האתר Thefirearmblog.com מספר כי הדרישות לרובה החדש הונחו כבר בחודש אוגוסט 2021 תחת פרויקט "האנטר" שנועד לבחור רובה אישי חלופי חדש (AIW) שיחליף את הרובים מסדרת רובי SA80/L85 ואת רובי קולט L199 הנמצאים בשירות גדודי הריינג'ר והמרינס הבריטי. ה-KS-1 ייקרא בצבא הבריטי L403A1 ונמסר שהוא גבר על רובים מתחרים מתוצרת הקלר וקוך, זיג זאואר, דניאל דיפנס וגלוק. רובה הסער החדש יצטרף לרובי L85A2 ו-L85A3 שבהם כעת מצוידות רוב יחידות הצבא הבריטי. בנוסף, יקבלו את רובה ה-L403A1 החדש גם יחידות התקיפה (Strike companies)  ולהק הסיור והעיקוב של חיל הנחתים הבריטי. האתר מוסיף כי רובה ה-KS-1 יצויד במכפיל ראייה אופטי מתוצרת Vortex, כוונת נקודה אדומה ACRO P-2 תוצרת Aimpoint ומשתיק קול QDC/MCQ-PRT של Knight's Armament.

מצרים רוצה להרחיב את תחנת אל-דבעה מארבעה - לשמונה כורים   Ground work in preparation for first concrete at unit 4 (Image: NPPA)   מצרים שוקלת פיתוח של ארבע יחידות כוח גרעיניות נוספות לאחר שתסיים את תחנת הכוח הגרעינית המסחרית הראשונה שלה באל-דבעה בשנת 2028. הממשל כבר ביקש להקצות קרקע לפרויקט, כך נכתב בדיווחים בעיתונות המקומית. פרסום של nucnet.  על פי פרסום של zawya.com, מדובר בעוד ארבעה כורים באותו מיקום - אל-דבעה. ״"ביקשנו הקצאת קרקע בנפת מטרוח (צפון-מערב מצרים). נהיה פתוחים להצעות ממספר מדינות, כולל סין, אירופה והחברה שבונה את הכורים כעת.״, אמר המקור בהתייחסו לתאגיד האנרגיה הגרעינית של רוסיה בבעלות המדינה, Rosatom. ההחלטה גם עולה בקנה אחד עם היעדים הרחבים יותר של מצרים של השגת ייצור אנרגיה בר קיימא ואמין, הפחתת התלות בדלקים מאובנים ועמידה בדרישות החשמל הגוברות של האוכלוסייה הגדלה והמגזר התעשייתי שלה.  פרויקט תחנת הכוח הגרעינית אל דבאה - כ-320 קילומטרים צפונית-מערבית לקהיר - מבוסס על חוזים בין NPPA לבין תאגיד הגרעין הממלכתי של רוסיה Rosatom שנכנסו לתוקף ב-11 בדצמבר 2017. המפעל יכלול ארבע יחידות VVER-1200. בחודש שעבר אושרה בניית הכור הרביעי בתחנה.  ״החוזים קובעים שרוסאטום לא רק תקים את המפעל, אלא גם תספק דלק גרעיני רוסי לכל מחזור החיים שלו. הם גם יסייעו לשותפים מצריים בהכשרת כוח אדם ותחזוקת מפעלים במשך 10 השנים הראשונות לפעילותו. Rosatom גם חתומה על בניית מתקן אחסון מיוחד ואספקת מכולות לאחסון דלק גרעיני משומש. Korea Hydro & Nuclear Power בונה 80 מבנים ומספקת חומרים לאיי הטורבינה הלא גרעיניים״, לפי פרסום של world-nuclear-news.  המטרה של מצרים היא שהאנרגיה הגרעינית תהווה 9% מייצור החשמל של המדינה עד 2030. התחנה תתופעל בסופו של דבר על ידי כוח אדם מצרי. אם ההרחבה תצא לדרך, יהיה מדובר בתחנה גרעינית עם שמונה כורים. 

במקום גנרטור מבוסס דיזל מזהם ומרעיש, הודגמה בהצלחה טכנולוגיה חדשנית וירוקה לייצור חשמל באמצעות תאי דלק מימניים צילום: אלביט במסגרת ניסוי אותו ביצעה חברת הידרולייט, חברת הבת לאנרגיה של אלביט מערכות, בשיתוף מפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) שבמשרד הביטחון וצה"ל, הותקנה לראשונה מערכת לייצור חשמל מבוססת מימן. המערכת מכילה תא דלק אשר ממיר מימן – לאנרגיה ירוקה ללא פליטות פחמן כלל.  במסגרת הניסוי, במקום גנרטור מבוסס דיזל מזהם ומרעיש, הודגמה בהצלחה טכנולוגיה חדשנית וירוקה לייצור חשמל באמצעות תאי דלק מימניים.  הטכנולוגיה הייחודית של הידרולייט, המגובה בעשרות פטנטים רשומים, מאפשרת החלפת גנרטורים מזהמים בתאי דלק מימניים מבוססי ממברנה אלקאלית (AEM). בחברת הידרולייט מציינים כי תא הדלק נועד לשמש כמערכת גיבוי ירוקה לשוק הביתי, לשוק הטלקום, ולכל אתר בו נדרשת מערכת גיבוי (גנרטור) כגון בתי חולים, שדות תעופה ואתרים קריטיים. ד"ר ארווין טל גוטלמכר, מנכ"לית הידרולייט: "הניסוי מהווה פריצת דרך ראשונה ביישום טכנולוגיית ה- AEM אשר אנו חלוצים בפיתוח שלה בישראל ובעולם. שלב היישום של הטכנולוגיה מהווה אבן דרך משמעותית למענה החדשני אותו פיתחנו לייצור והמרת אנרגיה באמצעות מימן". ד"ר אהוד, ראש מחלקת חומרים ביחידת מדע וטכנולוגיה במפא"ת שבמשרד הביטחון: "אנרגיה מבוססת מימן מסתמנת כמקור אנרגיה עתידי לישומים בטחוניים, נוכח היתרון בנצילות הגבוהה ויתרונות רבים נוספים. היחידה למדע וטכנולוגיה יחד עם מדור אנרגיה בחטיבת המו"פ במפא"ת מקדמים פתרונות מבוססי טכנולוגיות מימן, כולל תאי דלק, החל ברמת הלוחם ועד רמת מתקני התשתית.״  

יריב לוין, שר המשפטים, מראה שהוא מבדיל בין שיטות מעקב אחרי אזרחים. אלו שיכולות לפגוע בנתניהו - למה אין צו שופט? אלו שלא - אפשר גם בלי צו שופט מאת אבי אוחיון / לשכת העיתונות הממשלתית, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=136358584 על פי טיוטאת הצעת החוק שאושרה אמש (ב) על ידי וועדת השרים לחקיקה, עולה כי בתהליך היישום של המעקב הביומטרי במרחב הציבורי - אין מעורבות שופט. מדובר בחלק נוסף לחקיקה שכבר התקבלה בחודש פברואר האחרון. בעוד החקיקה מפברואר כוללת רק את החלק של זיהוי מספרי רכב (LPR), כעת רוצים להוסיף לחקיקה את המצלמות הביומטריות.  לפי הצעת החוק, לא צריך צווי בית משפט, אין פיקוח האם ראיות המשטרה מספיקות כדי להגדיר אזרח כ״מטרה למעקב״ ואין גורם חיצוני למשטרה המפקח האם השימוש בזיהוי ביומטרי בזמן אמת - אפקטיבי. קרי, מקטין פשיעה חמורה.  המשטרה אוספת ראיות, קובעת את המטרות, מפעילה את המצלמות ועושה בקרה על האפקטיביות שלהן.  בפרק: תכליות להצבה והפעלה, נכתבו הסיבות שבגינן יהיה מותר למשטרה לעקוב במרחב הציבורי אחרי אזרח.   מניעה או סיכול של עבירות שעלולות לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, את שלום הציבור או את בטחון המדינה; חקירת דפוסי פשיעה בעבירות מסוג פשע, וכן גילוי עבירות מסוג פשע ומבצעיהן; מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, מצב שבו יש חשש ממשי לפגיעה כאמור; איתור אדם נעדר או שיש חשש לשלומו; אכיפת איסורי כניסה וצווי הרחקה ממקומות ציבוריים; כאמור, המשטרה היא זו שאוספת את הראיות על פלוני ומגדירה האם הוא נכנס לאחת ההגדרות האלו, שבגינן, אפשר לעקוב אחריו באמצעות ביומטריה במרחב הציבורי. לא צריך לבקש צו משופט לצורך המעקב.  דרך אגב, מעניין שאותו שר משפטים, יריב לוין, שמקדם את החקיקה הזו יחד עם איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי, הקים וועדה שבודקת האם היו צווי שופטים לסוס סלולרי.  מעניין לא? אותו שר מודאג משיטת מעקב באמצעות סוס לסלולרי, אך אינו מודאג כאשר זה מגיע למעקב באמצעות מצלמות ביומטריות. 

בשבוע שעבר נחתם חוזה בין DARPA לבין בואינג (כ-70 מיליון דולר) לארבע שנים לפיתוח החימוש המתקדם https://boeing.mediaroom.com/news-releases-statements?item=131319 ארגון המו"פ של משרד ההגנה האמריקני DARPA הודיע על שותפות עם חברת בואינג לביצוע השלב השני בתכנית GLIDE BREAKER שעיקרה פיתוח אב-טיפוס של חימוש שיסייע לצבא ארה"ב ליירט ולהשמיד טילים היפר-סוניים. בשבוע שעבר נחתם חוזה בין DARPA לבין בואינג (כ-70 מיליון דולר) לארבע שנים לפיתוח החימוש המתקדם. ג'יל גריפין, מנהל חטיבת מערכות נשק מתקדמות בבואינג, הסביר ל'סיינס טיימס' שטילים היפר-סוניים הם כיום מהסכנות החמורות ביותר לביטחון הלאומי.  תכנית GLIDE BREAKER יצאה לדרך בשנת 2018. הפנטגון מדבר על חימוש-מיירט שישוגר ממערכת שיגור AEGIS וישמיד את הטילים ההיפר-סוניים של האויב בעת שהטיל עושה את דרכו לעבר מטרתו בגלישה במהירות של יותר מחמישה מאך. הפנטגון עוסק בפיתוח טילים היפר-סוניים בכמה שיטות, ולכן חתם על חוזים עם ריית'יון ועם נורת'רופ גראמן לפיתוח נפרד של חימוש שיידע ליירט ולהשמיד טיל היפר-סוני בשלב הגלישה אל המטרה.  בנוסף, בחודש שעבר, הודיעו ארה"ב ויפן על שת"פ ביניהן בפיתוח מיירט מסוג שיידע להשמיד נשק היפר-סוני בזירת הודו-פסיפיק. 

קציני רכש מצבאות ומשרדי הגנה אינם מחפשים עוד רכש מוצר בודד, אלא מעדיפים שהיצרן ימכור להם מערך שלם התומך תפיסה מבצעית  תצוגת רק"מים בתערוכת MPSO בפולין, צילם : רותם מי-טל   התעשיות הביטחוניות בישראל ובעולם עוברות ממכירות של מערכות בודדות למכירות של תוכניות טכנו-מבצעיות שלמות, הלקוחות כבר לא רוכשים מטוס או טנק אלא מערך שלם השנתיים האחרונות, 2022 ו- 2023 מציגות מכירות שיא בסקטור הבטחוני, הן בתעשיות הביטחוניות הישראליות והן בתאגידים הביטחוניים העולמיים. העימות הצבאי והגאו-פוליטי בין רוסיה לאוקראינה היווה זרז שהעיר מתנומה את הדוב הכלכלי-בטחוני, משאבים ותקציבים הוזרמו מארה"ב ואירופה לקרנות סיוע והצטיידות אוקראיניות ומזרח אירופאיות ובמקביל מדינות אירופה הגדילו מהותית את תקציבי הבטחון שלהן. בשלולית המקומית, תע"א סיימה את שנת 2022 עם מכירות שיא בגובה של כחמש מיליארד דולר, רפאל במעל ל- 11.5 מיליארד דולר ואלביט מערכות עם צבר הזמנות בהיקף של מעל ל- 15 מיליארד דולר, לכל הדעות והנתונים, שיא משולש חדש. במגרש של הגדולים ישנן תוצאות מרשימות אף יותר, לוקהיד מרטין סיימה את שנת 2022 עם מכירות מרשימות בגובה של 66 ביליון דולר, נורת'פ גרומן בכ- 36 ביליון דולר וחברת BAE Systems סגרה את שנת 2022 ב- 33 ביליון דולר גם כן. גם התערוכות הביטחוניות, ירידי המסחר והכנסים הצבאיים הבין לאומיים חזרו לאחר תום מגפת הקורונה ובהילוך גבוה. מרבית הכנסים והתערוכות הבין לאומיות האחרונות דיווחו מספרי שיא של מבקרים אשר חוצים את 100,000 הנרשמים והמבקרים, כך היה בתערוכת EuroSatory בפריז בשנת 2022, בסלון האווירי ב- Farnborough מיד לפניה ובתערוכת IDEX באבו דאבי בתחילת 2023. וכך גם צפוי להיות ב- AUSA בחודש אוקטובר השנה. [תמונה מביתן חברת LEONARDO מתוך תערוכת MSPO בפולין, ספטמבר 2023, צילום : רותם מי-טל] התעשיות הביטחוניות, הן הישראליות והן הגלובאליות קוראות את המפה העדכנית ומעדכנות גרסה במחלקות השיווק והמכירות שלהן, הן פחות ופחות מציעות למכירה מערכות בודדות, כמו פלטפורמות, סנסורים, אפקטורים או רקמ"ים ועוברות למכור פתרונות מלאים מקצה לקצה הכוללים הן את המסגרות (כלי טיס, שיט או רקמ"ים) והן את המערכות הנלוות, התוקפות, אוספות המודיעין ומיישמות התקשורת. חברות שונות משווקות בשנה האחרונה תוכנית מלאה של מסגרות חי"ר מתמרנות, הכוללות בתוכן הן את הציוד הייעודי, הן את מערכת השו"ב והענן של המסגרת והן את הסנסורים של המסגרת : מערכות איסוף, תצפית ותקיפה, קסדות ואפודים חכמים, מחשוב לביש, מערכות לראיית לילה, מכ"מים טקטיים ומערכות ניווט. החברות מוכרת כחלק מהפתרון גם פתרונות במרחב המסייע, אפליקציות רפואה דיגיטלית חכמה, לוגיסטיקה דיגיטלית ומשיבי מיקום, כל מה שמסגרת חי"ר מתמרנת ברמת המחלקה, פלוגה וגדוד יכולה ועתידה להצטייד בחבילה אחת מקיפה אשר קורצת לקציני רכש וכמו כן לקניינים הממשלתיים. [תצוגת רק"מים בתערוכת MPSO בפולין, צילם : רותם מי-טל] דוגמאות נוספות לתוכניות שלמות של System Of Systems המשווקות לאחרונה על ידי תאגידים בטחונים, הינן בתחום הרק"מ החכם למסגרת המתמרנת עם סנסורים מותקנים מראש בעלי יכולת מודעות מצבית, מנועי בינה מלאכותית לצורך ביצוע אופטימיזציה, שו"ב לוקאלי, מערכות תצפית, מכ"מ, מדי טווח לייזר, ניווט אינרציאלי וחיישני סיגינט.  דוגמה נוספת לשיווק תפיסה על פני מוצר בודד, הינם מכירות של מערכי כטמ"מים בשכבות שונות המהווים דה-פקטו נחיל אווירי בעל יכולות אוסף-אוחז-תוקף ובו זמנית גם מהווים רשת ומערכת תקשורת סגורה עם ממסרים, מגבירים ומייעלי תקשורת וספקטרום. נחילים כאלו מצוידים בסנסורים ופתרונות שונים מבית היוצר של אותן תעשיות או חברות בנות אשר התעשייה רכשה ומיזגה לתוכה, מערכות ניווט אופטי, חיישנים אופטיים, סיגנטיים וקומינטיים, תקשורת ברמות שונות (החל מלוויינית ועד למקומית) וכמו כן, לפי פרסומים זרים, גם חימוש. אם בעבר, קציני רכש מצבאות ומשרדי הגנה שונים היו מצטיידים בכל רכיב בפתרון בנפרד, לדוגמה, קונים סוג אחד של כטמ"מ לשכבה נמוכה מחברה אחת, סוג אחר של כטמ"מ לשכבה גבוהה יותר מתעשייה אחרת, מערכת שו"ב מתאגיד טלקום צבאי, מטעד"ים וסנסורים מחברות הזנק קטנות וייעודיות ופתרון תקשורת מתאגיד צבאי אחר. כיום הלקוחות הביטחוניים מעדיפים לבצע את ההתקשרות מול ספק אינטגרטור אחד אשר יכיל וירכז את סל הפתרונות השלם, בעדיפות ממקורותיו הבייתים, פערים ניתן להשלים על ידי שיתופי פעולה (JV’s) או פשוט בליעת חברות קטנות בתוך הפורטפוליו של התאגיד כמו שרפאל מימשה לפני מספר שנים עם חברת אירונאוטיקס מיבנה או אלביט מערכות עם חברת פניני חוכמה מכפר נטר, מספר שנים קודם. [מקלע 7.62 בתערוכת MSPO בפולין, ספטמבר 2023. צילום :רותם מי-טל] לסיכום, סקטור הדיפנס הוא שוק מתעורר בשנתיים האחרונות הנהנה מצורך מובהק, איגבור תקציבים ממשלתיים ופריון טכנולוגי פורץ דרך, המודל משתנה, הן בצד המוכר והן בצד הרוכש, אינטגרטורים ראשיים, רכש מתאגידים וקיבוץ פתרונות ספציפיים הטרוגניים לסל הומוגני אחד של מסגרת צבאית. המכרזים הבין לאומיים אשר כיום על הפרק הינם של תוכניות שלמות, גדוד תוקף, מערך מיירט שלם או זרוע אווירית מלאה עם כל אבני בנין הכוח הטכנולוגיות בפנים Build In : מערכות תקשורת וספקטרום, שליטה ובקרה, פלטפורמות, חימוש, מערכות איסוף, מנועי בינה מלאכותית וענן מערכת מקיף. לא משנה אם מדובר בצורך של אבטחת אתר אסטרטגי במדינה X או שיפור יכולות תמרון צבאי של מסגרת לוחמת במדינה Y, הפתרונות השונים הפכו במצגות השיווק המסחריות לתוכנית אחת אחודה – All In One. רותם מי-טל, מנכ"ל חברת אסגארד מערכות בע"מ, חברת חדשנות והנדסה מתל אביב המתמחה ביישומי בינה מלאכותית