הצורך של בני הנוער בשנים האחרונות הוא במורי דרך, ולא במורים על הדרך. באותם צוותים חינוכיים שמשרטטות יחד עם הילד את השביל להצלחה, צועדות בו לצידו, תומכות בו ותוחמות יחד עימו גבולות ברורים - כי הנוער של ימינו, עד כמה שזה מפתיע, כמה לגבולות

מוחמד דחלאן מנסה לבדל את עצמו מסינוואר ומאבו–מאזן, ומצטייר בישראל כפתרון קסם ליום שאחרי בעזה. אבל בפועל, אומרת בכירה לשעבר בשב"כ, "זה יכול להתממש רק לאחר ערעור שלטון חמאס".  ומקורבו טוען: "בטווח הקרוב אין שום צפי לחזרתו לרצועה"

בתוך כל טירוף המערכות הזה של המלחמה, מצופה מהמורים ללמד את הילדים על פי תכנית לימודים נורמטיבית ושגרתית. האם זה ייתכן? התשובה היא חד-משמעית: לא