י', מטופל בשנות החמישים לחייו, הגיע אלינו לבית החולים באמבולנס לאחר שלקה בשבץ מוחי. עד אותו בוקר הוא עבד, נהג וניהל שגרה עצמאית במשפחה ובעבודה. בתוך רגע איבד את יכולת הדיבור וסבל מחולשה באחת מידיו וברגלו.הדרמה הרפואית הזאת שינתה את חייו ואת חיי משפחתו, אבל הדרך אליה לא החלה באותו בוקר. אצל י', כמו אצל רבים אחרים, התפתח בגוף במשך שנים תהליך שקט בכלי הדם.ב־29 באוקטובר מצוין יום השבץ המוחי העולמי. שבץ הוא מצב חירום רפואי, הנגרם מחסימה באספקת הדם למוח או מדימום, ועלול להוביל לפגיעה בתאי המוח, לנכות ולמוות. בישראל מתרחשים מדי שנה אלפי אירועים כאלה. בדוח מבקר המדינה משנת 2024 הוצגו כ־18,600 מקרים חדשים שאובחנו בשנת 2021 — כ־51 ביום בממוצע.אי אפשר למנוע כל אירוע מוחי, אבל קיימת אפשרות אמיתית לצמצם את הסיכון. המניעה מתחילה הרבה לפני הופעת התסמינים, בין היתר באמצעות זיהוי וטיפול בטרשת עורקים ובגורמי הסיכון לה.

מאזינה שאלה אותי השבוע בתוכנית הרדיו על תוספי אנזימי עיכול: האם הם באמת יכולים לעזור לעכל את האוכל, להפחית נפיחות וגזים, והאם כדאי לקחת אותם לפני ארוחה גדולה במסעדה או באירוע?אני מרחיבה את התשובה, כי בשנים האחרונות אפשר למצוא תוספים שמבטיחים לשפר את העיכול של חלבונים, שומנים ופחמימות. אבל האם אנחנו באמת צריכים אותם, ומה ההבדל בינם לבין פרוביוטיקה?

"את? אבל איפה? לא רואים עלייך".כמעט בכל פעם שאני מספרת שאני מתמודדת עם פסוריאזיס, מגיעה התגובה הזאת. הפליאה מובנת. המחלה שלי מופיעה במקומות שבדרך כלל אינם גלויים לעין, ואני יכולה להתנהל בחופשיות יחסית. אבל המשפט הזה תמיד מעורר בי צביטה. העובדה שלא רואים אינה אומרת שלא כואב.כבר כעשור שאני חיה עם המחלה. עם הגירוד, הצריבה, הטיפולים והניסיון למצוא הקלה. אני מכירה גם את המרחק בין מה שאדם מרגיש בתוך גופו לבין מה שמי שמולו מסוגל לראות ולהבין.אני זוכרת במיוחד ביקור אחד במרפאה. רופאה מתמחה בדקה אותי ואמרה שאין לי כלום. אני התעקשתי שכואב לי. היא התעקשה שאין דבר. ביקשתי שרופא נוסף יבדוק אותי, בתקווה שהפעם מישהו יקשיב.כשהוא נכנס, הרגשתי שגם הפעם אין מקום למה שאני מספרת. בעיניי, הוא מיהר לצדד בקולגה שלו במקום לברר את הכאב שהביא אותי לשם. יצאתי מהמרפאה זועמת ומושפלת, עם דמעות בעיניים. הגעתי כדי לקבל עזרה, ויצאתי בתחושה שאני צריכה להוכיח שאני סובלת.לא ויתרתי. הגשתי תלונה והמשכתי לחפש תשובות. בהמשך קיבלתי אבחנה קלינית שנתנה שם למה שהרגשתי.

קושי למצוא תור לרופאה, חיים עמוסים או חשש מהתוצאות: לכבוד חודש המודעות לסרטן השד, אספנו את המשפטים הנפוצים ביותר שנשים אומרות לעצמן כתירוץ שלא להיבדק, והצגנו אותם בפני ד"ר יסמין דגן - כירורגית שד מומחית

מחקר שעקב אחר כ-13 אלף מבוגרים במשך שמונה שנים מצא קשר בין צריכת שישה תחליפי סוכר נפוצים לירידה מואצת בזיכרון ובחשיבה • בקרב הצרכנים הכבדים נרשמה ירידה קוגניטיבית מהירה בכ-63% • החוקרים מדגישים: לא הוכח קשר סיבתי

מחקר חדש מגלה כי חלוקה של פעילות גופנית למנות קטנות שמתבצעות בכמה פעימות לאורך היום יכולה לבנות כוח שרירים ברמה דומה מאוד לאימון כוח מסורתי וארוך • במחקר שנערך בקרב סטודנטים נמצא כי מתאמנים שפיצלו את תרגילי הסקווט שלהם לפרקי זמן קצרים נהנו בדיוק מאותם שיפורים בכוח ובסיבולת שריר, אך דיווחו על הרבה יותר הנאה ופחות עומס

שאלון דיגיטלי באפליקציה, ציון כללי וציונים בחמישה תחומים - מכושר ותזונה ועד שינה ועישון - ותוכנית אישית לשיפור ההרגלים: כך ייראה השירות החדש של מכבי, שיינתן בחינם לחברי הקופה הבוגרים. ד"ר ניצן ענו, מנהל תחום הלונג'ביטי במכבי: "אנחנו לא רוצים רק לחיות יותר שנים, אלא גם לצמצם ככל האפשר את השנים שבהן אנחנו חיים בסבל, בתחלואה ובחוסר עצמאות"

שבעה חברי דירקטוריון אורתודוקסים בבית החולים מיימונידס פנו לתובעת הכללית של ניו יורק וטענו שהושארו מחוץ לדירקטוריון החדש כנקמה על התנגדותם להעברתו לרשת בתי החולים הציבוריים של העיר. בית החולים, שנקרא על שם הרמב"ם ומטפל במאות אלפי תושבים, מתקשה לשרוד כלכלית, וקהילות חסידיות חוששות שהמהלך יפגע בצביונו הדתי. ד"ר מיטשל כץ, שמוביל את העסקה: "אנחנו רוצים שמיימונידס יישאר מיימונידס"